1
00:00:13,760 --> 00:00:17,520
‫זה פשוט משחק ענק של חתול ועכבר,‬

2
00:00:18,280 --> 00:00:19,920
‫ועל סמך הניסיון שלי,‬

3
00:00:20,560 --> 00:00:21,960
‫החתול תמיד מנצח.‬

4
00:00:25,200 --> 00:00:26,320
‫אוי, אלוהים.‬

5
00:00:27,200 --> 00:00:28,640
‫אני אתפוס אותו.‬

6
00:00:38,760 --> 00:00:41,120
‫טעות אחת יכולה לשלוח אותי הביתה,‬

7
00:00:41,200 --> 00:00:42,760
‫ואני לא רוצה שזה יקרה, אז…‬

8
00:00:43,280 --> 00:00:45,920
‫למרות שהסיכויים לא לטובתי, אני ממשיך הלאה.‬

9
00:00:59,480 --> 00:01:01,160
‫אז ראיתי אותו שם למטה.‬

10
00:01:01,240 --> 00:01:05,240
‫הוא ראה אותי,‬
‫ואז הוא ברח שוב, אבל הוא נראה לי עייף.‬

11
00:01:08,880 --> 00:01:10,760
‫הג'ונגל עושה לי קצת סחרחורת.‬

12
00:01:11,280 --> 00:01:14,320
‫זה השלב שבו‬
‫מתחילים לעשות טעויות. אני צריך קצת מזל.‬

13
00:01:37,000 --> 00:01:38,960
‫הצלחתי. עשיתי את זה.‬

14
00:01:42,680 --> 00:01:45,560
‫זאת הייתה הקלה.‬
‫אני מישהו שאף פעם לא מוותר.‬

15
00:01:46,080 --> 00:01:47,320
‫הצלחתי לברוח מבר.‬

16
00:01:47,400 --> 00:01:52,080
‫הוא היה טוב מבחינה גופנית, חשבתי‬
‫שהוא יהיה יותר איטי. אבל נגמר לנו הזמן.‬

17
00:01:52,160 --> 00:01:53,640
‫הפעם, קולה,‬

18
00:01:54,520 --> 00:01:55,360
‫כל הכבוד לך.‬

19
00:01:55,960 --> 00:01:57,360
‫הצלחתי!‬

20
00:01:58,880 --> 00:02:01,920
‫- המרדף עם בר גרילס -‬

21
00:02:08,720 --> 00:02:10,840
‫נחמד שירד קצת גשם. יותר קריר עכשיו.‬

22
00:02:10,920 --> 00:02:13,640
‫תודה, על לא דבר. אני הורדתי גשם.‬
‫-כן, תודה.‬

23
00:02:15,560 --> 00:02:17,040
‫הנה הם באים.‬
‫-או מיי גוד!‬

24
00:02:17,120 --> 00:02:18,600
‫או מיי גוד!‬
‫-או מיי גוד!‬

25
00:02:18,680 --> 00:02:19,640
‫מי זה?‬

26
00:02:23,680 --> 00:02:24,960
‫כן, אונה.‬

27
00:02:25,040 --> 00:02:26,400
‫או מיי גוד!‬

28
00:02:26,480 --> 00:02:28,520
‫כן, אחותי!‬

29
00:02:29,160 --> 00:02:31,960
‫איזה כיף לחזור.‬
‫הצלחתי לברוח מהמאורה של בר,‬

30
00:02:32,040 --> 00:02:34,160
‫ואני גם הראשונה שחזרה.‬

31
00:02:34,240 --> 00:02:35,160
‫הצלחת!‬

32
00:02:35,240 --> 00:02:36,680
‫או מיי גוד.‬
‫-יש!‬

33
00:02:36,760 --> 00:02:39,280
‫עשיתי את זה בשביל הבנות. גירל פאוור.‬

34
00:02:40,200 --> 00:02:45,280
‫זה היה מתיש. חפרתי כאילו שהחיים שלי תלויים‬
‫בזה. הרגשתי כאילו שאני חופרת לעצמי קבר.‬

35
00:02:45,360 --> 00:02:47,680
‫שיט.‬
‫-אוי, אלוהים!‬

36
00:02:47,760 --> 00:02:49,800
‫אין לי מושג איך הלך לכל השאר.‬

37
00:02:54,160 --> 00:02:57,520
‫אני חייבת לבשר לכם‬
‫שיש לנו חפרפרת בקרב הסלבריטאים שלנו.‬

38
00:02:57,600 --> 00:02:59,840
‫לא מרגל, חפרפרת אמיתית.‬

39
00:02:59,920 --> 00:03:03,960
‫קוראים לה אונה, והיא יכולה לחפור לעצמה‬
‫דרך החוצה מכל מקום תוך לא יותר מ-45 דקות.‬

40
00:03:04,040 --> 00:03:07,640
‫אבל שאר הסלבריטאים‬
‫ייאלצו ללכת למאורת הדין,‬

41
00:03:07,720 --> 00:03:09,520
‫ואחד מהם ילך הביתה.‬

42
00:03:13,960 --> 00:03:16,080
‫לורנס, אתה כבר מנוסה בזה.‬

43
00:03:16,680 --> 00:03:18,840
‫אתה חכם. התחלת ממש טוב,‬

44
00:03:18,920 --> 00:03:21,240
‫ואז ראית יופי של מסלול שהיה גדול ומאובק…‬

45
00:03:21,320 --> 00:03:22,920
‫אני יודע.‬
‫-והתחלת ללכת עליו.‬

46
00:03:25,120 --> 00:03:27,480
‫חייבים לעמוד בפיתוי הזה.‬

47
00:03:29,560 --> 00:03:30,400
‫אבל…‬

48
00:03:31,280 --> 00:03:33,840
‫כמו שכבר אמרתי לך, הכי חשוב זה שהתאמצת.‬

49
00:03:34,480 --> 00:03:36,120
‫אני לא מזלזל בזה.‬

50
00:03:37,760 --> 00:03:39,760
‫דני, זאת הפעם הראשונה שלך פה.‬

51
00:03:39,840 --> 00:03:42,760
‫קורים פה הרבה דברים במקביל.‬
‫היית במצב כתום.‬

52
00:03:42,840 --> 00:03:45,360
‫התקדמת מאוד יפה.‬

53
00:03:45,440 --> 00:03:46,880
‫אתה יודע, היית ממש ערני,‬

54
00:03:49,160 --> 00:03:51,920
‫ואז היה נדמה שברגע שהגעת למשימה שלך,‬

55
00:03:52,000 --> 00:03:55,120
‫הבנת מה אתה צריך לעשות, ואז עשית…‬

56
00:03:55,200 --> 00:03:57,040
‫הנמכת את הכוננות למצב אדום.‬

57
00:03:58,320 --> 00:04:00,440
‫אוף, הלכו לי הרגליים.‬

58
00:04:01,320 --> 00:04:02,320
‫אני מותש.‬

59
00:04:02,400 --> 00:04:06,360
‫התעייפת מהר, ואז איבדת את הריכוז שלך,‬

60
00:04:06,880 --> 00:04:09,840
‫ועד שראית את הרשת כבר היית בעמדת נחיתות.‬

61
00:04:10,560 --> 00:04:12,240
‫בום, נגמר הזמן, ונלכדת ברשת.‬

62
00:04:14,240 --> 00:04:17,880
‫אוקיי. לאחד מכם מצפה מסע ארוך חזרה הביתה.‬

63
00:04:18,520 --> 00:04:20,560
‫לורנס, דני,‬

64
00:04:21,240 --> 00:04:25,080
‫מי שלדעתי הגיע לסוף דרכו פה‬

65
00:04:25,160 --> 00:04:28,360
‫ויהיה המתמודד השני שיעזוב הוא…‬

66
00:04:31,720 --> 00:04:32,880
‫לורנס.‬

67
00:04:33,760 --> 00:04:38,640
‫אבל אני מעריך את הנחישות שלך‬
‫ואת הנכונות שלך לתת את כל כולך.‬

68
00:04:39,400 --> 00:04:41,920
‫אבל המסוק בדרך, ואתה הולך הביתה.‬

69
00:04:42,000 --> 00:04:44,400
‫תן חיבוק לפני שאתה הולך, אחי.‬
‫-אני לא יודע איך.‬

70
00:04:48,240 --> 00:04:51,440
‫למדתי כל כך הרבה מהחוויה הזאת.‬

71
00:04:51,520 --> 00:04:53,120
‫אני עדיין מסוגל להיות אמיץ…‬

72
00:04:53,200 --> 00:04:54,040
‫- לורנס -‬

73
00:04:54,120 --> 00:04:57,600
‫ואני עדיין מסוגל להתמודד עם אתגרים‬
‫ומסוגל לדחוף את עצמי.‬

74
00:04:58,520 --> 00:05:00,640
‫אני מסוגל לשרוד.‬

75
00:05:00,720 --> 00:05:03,280
‫כשאתה צעיר, אתה כל הזמן דוחף את עצמך.‬

76
00:05:03,360 --> 00:05:05,000
‫כשאתה זקן, אתה כבר לא.‬

77
00:05:05,080 --> 00:05:08,560
‫אבל האמת היא שאתה יכול, וזה אדיר.‬

78
00:05:14,200 --> 00:05:15,680
‫מישהו חוזר!‬

79
00:05:15,760 --> 00:05:17,800
‫קולה!‬
‫-קולה!‬

80
00:05:22,200 --> 00:05:23,960
‫אני ממש בעננים כרגע.‬

81
00:05:24,040 --> 00:05:26,560
‫הכניסה שלי למחנה הייתה מעין מצעד ניצחון.‬

82
00:05:26,640 --> 00:05:28,000
‫או מיי גוד.‬
‫-כן.‬

83
00:05:28,080 --> 00:05:30,400
‫הצלחת לצאת! כל הכבוד.‬
‫-הצלחת לצאת.‬

84
00:05:30,480 --> 00:05:32,440
‫לא יצאתי. התחמקתי ממנו, במשך שעה.‬

85
00:05:32,520 --> 00:05:35,080
‫במשך שעה הוא התחמק ממנו!‬
‫-כל הכבוד!‬

86
00:05:35,160 --> 00:05:38,320
‫האהבה שכל החברים שלי מהמחנה הרעיפו עליי…‬

87
00:05:38,400 --> 00:05:40,840
‫נראה לי שהם היו גאים בי.‬

88
00:05:40,920 --> 00:05:43,120
‫מאוד נחמד להרגיש שאוהבים אותך.‬

89
00:05:44,080 --> 00:05:45,160
‫אה, הנה עוד מישהו.‬

90
00:05:45,240 --> 00:05:46,880
‫מישהו בא.‬
‫-מי זה?‬

91
00:05:49,080 --> 00:05:50,280
‫אוי, לא.‬
‫-אוי, לא.‬

92
00:05:50,360 --> 00:05:51,920
‫דני.‬
‫-הוא לא יכול ללכת.‬

93
00:05:52,000 --> 00:05:53,680
‫מי שזה לא יהיה.‬
‫-זה דני.‬

94
00:05:54,200 --> 00:05:55,280
‫הוא נפצע?‬

95
00:05:55,360 --> 00:05:56,640
‫הוא בסדר?‬
‫-או מיי גוד.‬

96
00:05:59,720 --> 00:06:01,560
‫דני!‬
‫-זה לא יפה.‬

97
00:06:01,640 --> 00:06:03,720
‫כל הכבוד.‬
‫-עבודה טובה.‬

98
00:06:05,160 --> 00:06:06,920
‫המאורה של בר גבתה עוד מתמודד.‬

99
00:06:07,520 --> 00:06:09,640
‫הוא מוכיחה לנו עד כמה באמת קשה שם.‬

100
00:06:09,720 --> 00:06:11,600
‫אתה בסדר?‬
‫-אני בסדר, גבר.‬

101
00:06:13,240 --> 00:06:16,440
‫ואו, הפתיע אותי עד כמה זה ערער את דני.‬

102
00:06:16,520 --> 00:06:20,120
‫זאת אומרת, דני נראה‬
‫כמו מישהו שעבר חוויה לא טובה.‬

103
00:06:20,680 --> 00:06:22,480
‫הצלחת לצאת, או שהתחמקת ממנו?‬

104
00:06:22,560 --> 00:06:24,400
‫לא, נלכדתי במלכודת לקראת הסוף.‬

105
00:06:24,480 --> 00:06:27,760
‫זה היה מתיש.‬
‫כשנלכדתי הייתי באמצע, ואז נגמר הזמן ו…‬

106
00:06:28,280 --> 00:06:30,800
‫אז נלכדת ברשת?‬
‫-הייתי בתוך הרשת.‬

107
00:06:30,880 --> 00:06:33,040
‫המקום הזה הוא גיהינום.‬

108
00:06:33,560 --> 00:06:36,280
‫זה ממש כמו להיות בגיהינום‬
‫ושהשטן ירדוף אחריך.‬

109
00:06:36,360 --> 00:06:37,640
‫והוא לוקח את זה ברצינות.‬

110
00:06:37,720 --> 00:06:38,720
‫הוא כמעט תפס אותי.‬

111
00:06:38,800 --> 00:06:41,760
‫הוא היה ככה קרוב.‬
‫-אוי, אלוהים.‬

112
00:06:41,840 --> 00:06:45,240
‫כן.‬
‫-הייתי כל כך מותש שכמעט הקאתי.‬

113
00:06:45,320 --> 00:06:48,240
‫אני לא רוצה לחזור לשם יותר בחיים.‬

114
00:06:48,320 --> 00:06:50,000
‫בדיוק. כל כך מפחיד שם.‬

115
00:06:51,560 --> 00:06:54,040
‫ואו, אנחנו כל כך שמחים שחזרתם.‬
‫-נכון.‬

116
00:06:54,120 --> 00:06:55,160
‫כל הכבוד. כן.‬

117
00:06:56,200 --> 00:06:57,160
‫מדהים.‬

118
00:06:57,240 --> 00:06:58,600
‫מזל טוב, חברים.‬

119
00:06:58,680 --> 00:07:00,120
‫קדימה, חברים.‬
‫-בואו נלך.‬

120
00:07:00,200 --> 00:07:01,640
‫לורנס היה בסדר?‬

121
00:07:01,720 --> 00:07:05,520
‫הוא ביקש למסור לכם שהוא אוהב את כולכם.‬
‫שהוא מאוד אוהב את כולכם.‬

122
00:07:05,600 --> 00:07:07,280
‫אני ממש עצובה שלורנס עזב.‬

123
00:07:07,360 --> 00:07:09,480
‫הוא היה הרוח החיה של המחנה.‬

124
00:07:10,080 --> 00:07:11,320
‫טוב, לחיי לורנס.‬
‫-כן.‬

125
00:07:11,400 --> 00:07:12,320
‫אחי לורנס.‬

126
00:07:12,400 --> 00:07:13,800
‫אני אוהב אותך, אחי.‬

127
00:07:14,760 --> 00:07:17,200
‫עצוב לי שלורנס הלך. הוא תמיד הצחיק אותנו.‬

128
00:07:17,280 --> 00:07:21,640
‫אבל זה אומר שעוד מתמודד עזב,‬
‫ושאני קצת יותר קרוב לזכות בזהב.‬

129
00:07:43,760 --> 00:07:45,800
‫מה זה אמור להיות לעזאזל?‬

130
00:07:49,240 --> 00:07:53,960
‫אז חיכה לנו על השולחן פתק, מנייר חום,‬
‫שהייתה עליו חותמת בצורת כפה של בעל חיים,‬

131
00:07:54,040 --> 00:07:56,280
‫והיה נעוץ בו פגיון.‬

132
00:07:56,360 --> 00:08:00,880
‫"פגשו אותי בביצה‬
‫בשביל 'להשכיב אותם על הקרשים'."‬

133
00:08:02,480 --> 00:08:03,840
‫לא היו עוד רמזים.‬

134
00:08:03,920 --> 00:08:07,640
‫האם אנחנו מתחלקים לקבוצות?‬
‫האם כל אחד מתחרה לבד?‬

135
00:08:07,720 --> 00:08:11,280
‫כאילו, מה לעזאזל קורה פה הבוקר?‬

136
00:08:11,360 --> 00:08:14,040
‫"פגשו אותי בביצה‬
‫בשביל 'להשכיב אותם על הקרשים'."‬

137
00:08:16,760 --> 00:08:18,240
‫היום יגידו לך מה עם הברך שלך?‬

138
00:08:19,120 --> 00:08:20,040
‫אני לא יודע.‬

139
00:08:20,120 --> 00:08:21,120
‫אני באמת לא יודע.‬

140
00:08:22,520 --> 00:08:23,520
‫אוף.‬

141
00:08:25,000 --> 00:08:26,680
‫אני מקווה שתוכל להשתתף, אחי.‬

142
00:08:29,200 --> 00:08:32,040
‫בוקר טוב, זו.‬
‫-בוקר טוב.‬

143
00:08:32,120 --> 00:08:34,680
‫ישנת טוב?‬
‫-לא.‬

144
00:08:34,760 --> 00:08:36,720
‫בגלל החום.‬
‫-בגלל הכול.‬

145
00:08:36,800 --> 00:08:38,120
‫קראת את הפתק?‬

146
00:08:38,200 --> 00:08:40,400
‫יש על השולחן פתק שכולנו אמורים לקרוא.‬

147
00:08:41,440 --> 00:08:43,280
‫נראה לי שאני… או מיי גוד.‬

148
00:08:52,040 --> 00:08:53,960
‫אוי, אני ממש מצטערת.‬

149
00:08:54,600 --> 00:08:55,640
‫זה בסדר.‬

150
00:08:56,280 --> 00:08:58,560
‫אוי, אתה יודע מה? אוי לא, שברתי אותה.‬

151
00:08:58,640 --> 00:08:59,480
‫כן.‬

152
00:09:15,040 --> 00:09:17,880
‫בואו לפה בבקשה, יש לי משהו לספר לכם.‬

153
00:09:19,520 --> 00:09:20,360
‫אז, חברים,‬

154
00:09:20,920 --> 00:09:26,040
‫הרופאה אמרה לי שקרעתי את המניסקוס שלי,‬

155
00:09:26,120 --> 00:09:30,440
‫ושיש לי נקע ברצועה הצידית בברך.‬

156
00:09:31,360 --> 00:09:35,120
‫אז כל הצוות הרפואי המליץ לי ללכת הביתה.‬

157
00:09:35,200 --> 00:09:36,840
‫לפרוש.‬
‫-אוי, לא.‬

158
00:09:36,920 --> 00:09:37,960
‫כן.‬

159
00:09:39,360 --> 00:09:40,320
‫בוריס.‬

160
00:09:40,400 --> 00:09:42,080
‫אני מרגיש משותק מרוב הלם.‬

161
00:09:42,160 --> 00:09:43,000
‫- בוריס -‬

162
00:09:43,080 --> 00:09:44,920
‫אני מאוכזב, אני ממש שבור מזה.‬

163
00:09:45,000 --> 00:09:46,360
‫חברים. כן.‬

164
00:09:46,440 --> 00:09:48,760
‫אל תבכה, בסוף גם אני אתחיל.‬

165
00:09:48,840 --> 00:09:52,080
‫ממש רציתי להשתתף במרדף,‬

166
00:09:52,160 --> 00:09:54,520
‫ושהאיש הדגול הזה ירדוף אחרי.‬

167
00:09:54,600 --> 00:09:58,160
‫ביג זו, אני אתגעגע לאוכל שלך.‬
‫מה אני אעשה בלעדיך, גבר?‬

168
00:09:58,720 --> 00:10:01,560
‫אני שחקן טניס אז אני כבר רגיל לפציעות.‬

169
00:10:01,640 --> 00:10:04,160
‫עברתי כבר בערך 15 ניתוחים.‬

170
00:10:04,240 --> 00:10:08,080
‫אתם יודעים, הגוף נשחק,‬
‫זה המחיר שאתה משלם כשאתה ספורטאי מקצועי.‬

171
00:10:08,160 --> 00:10:11,240
‫ואתם יודעים, אני לא כזה שמוותר,‬
‫אני יכול לעמוד בכאב.‬

172
00:10:11,320 --> 00:10:13,760
‫אבל הגבול הוא כשאתה באמת פצוע.‬

173
00:10:16,240 --> 00:10:18,240
‫אני לא יודעת מה אני אעשה בלעדיך.‬

174
00:10:19,160 --> 00:10:21,360
‫אני מאוד מאוכזבת. אני מאוכזבת בשבילו…‬

175
00:10:21,440 --> 00:10:22,280
‫- סטף -‬

176
00:10:22,360 --> 00:10:24,720
‫כי הוא מאוד תחרותי. הוא בא לפה כדי לנצח.‬

177
00:10:24,800 --> 00:10:26,800
‫הלוואי שיכולתי להישאר איתכם,‬

178
00:10:26,880 --> 00:10:28,480
‫אבל למדנו דברים אחד מהשני.‬

179
00:10:28,560 --> 00:10:32,760
‫אתם יודעים, מה שחשוב‬
‫זה לא להתייאש. מה שחשוב זה להתגבר‬

180
00:10:33,280 --> 00:10:34,560
‫ולעמוד שוב על הרגליים.‬

181
00:10:36,200 --> 00:10:38,480
‫מה שחשוב במחנה הזה… אני צריך להפסיק.‬

182
00:10:40,960 --> 00:10:44,600
‫כן. כשבוריס אמר‬
‫שהוא עוזב היו לי דמעות בעיניים.‬

183
00:10:44,680 --> 00:10:46,600
‫אני יודע שהוא מנצח אמיתי.‬

184
00:10:46,680 --> 00:10:49,920
‫למרות שהוא לא השתתף‬
‫בכל האתגרים ולא נכנס למאורה של בר,‬

185
00:10:50,000 --> 00:10:53,360
‫הוא עדיין בא לפה והוכיח לעצמו משהו,‬

186
00:10:53,440 --> 00:10:55,960
‫והוא גם השפיע על החיים של כל מי שנמצא פה.‬

187
00:10:56,880 --> 00:10:58,320
‫כל הכבוד, בוריס!‬

188
00:10:59,080 --> 00:11:00,440
‫כל הכבוד, גבר!‬

189
00:11:01,040 --> 00:11:05,280
‫זאת הייתה רכבת הרים.‬
‫למדתי שאני יכול להתמודד עם כוחות הטבע,‬

190
00:11:05,360 --> 00:11:10,560
‫ושאני יותר חברותי מאשר שהייתי אי פעם‬
‫כי אני מת על 11 חברי הנבחרת שלי.‬

191
00:11:10,640 --> 00:11:12,640
‫אוקיי. שמור על עצמך, בוריס.‬

192
00:11:13,800 --> 00:11:15,440
‫פנטסטי!‬

193
00:11:15,520 --> 00:11:16,600
‫פנטסטי!‬
‫-פנטסטי!‬

194
00:11:27,440 --> 00:11:30,200
‫אז בר אמר לסלבריטאים להיות מוכנים להפתעות,‬

195
00:11:30,280 --> 00:11:33,200
‫אבל אף אחד מאיתנו לא חשב שבוריס יפרוש.‬

196
00:11:33,280 --> 00:11:35,240
‫אז עכשיו נשארו תשעה סלבריטאים,‬

197
00:11:35,320 --> 00:11:38,640
‫והם כולם תכף ינסו‬
‫להשכיב אחד את השני על הקרשים כאן בביצה.‬

198
00:11:42,040 --> 00:11:44,280
‫ביצה.‬
‫-אוי, לא.‬

199
00:11:44,360 --> 00:11:46,360
‫האמת שאני לא בטוחה שכדאי לשחות פה.‬

200
00:11:48,160 --> 00:11:50,640
‫אוי, אלוהים.‬
‫-זה נראה כמו ביצה.‬

201
00:11:50,720 --> 00:11:53,040
‫בואו תעמדו פה בבקשה, ממש מולי.‬

202
00:11:54,840 --> 00:11:57,520
‫שלום, וברוכים הבאים‬
‫ל"להשכיב אותם על הקרשים".‬

203
00:11:57,600 --> 00:11:59,440
‫המשחק הזה מאוד פשוט.‬

204
00:11:59,960 --> 00:12:02,120
‫כולכם צריכים להגיע מצד אחד של הביצה‬

205
00:12:02,200 --> 00:12:05,080
‫אל הצד השני של הביצה בעזרת הקרשים האלה.‬

206
00:12:05,160 --> 00:12:07,000
‫כשתגיעו לשם, תצטרכו להניף דגל.‬

207
00:12:07,880 --> 00:12:10,680
‫אבל, כולכם מתחרים זה בזה.‬

208
00:12:10,760 --> 00:12:14,000
‫אתם יכולים לכרות בריתות, לבקש עזרה זה מזה,‬

209
00:12:14,080 --> 00:12:16,880
‫לבגוד זה בזה, או לנסות להסתדר לבד.‬

210
00:12:17,880 --> 00:12:19,560
‫אז צריך פה ממש טקטיקה.‬

211
00:12:19,640 --> 00:12:21,840
‫האתגר הזה נוראי.‬

212
00:12:21,920 --> 00:12:22,840
‫- מל בי -‬

213
00:12:22,920 --> 00:12:24,840
‫מתחלקים לקבוצות? מתחרים לבד?‬

214
00:12:24,920 --> 00:12:26,280
‫מתחלקים לזוגות?‬

215
00:12:27,120 --> 00:12:28,320
‫שאלוהים יעזור לי.‬

216
00:12:28,960 --> 00:12:30,160
‫אוי, לא.‬

217
00:12:30,240 --> 00:12:34,920
‫לא משנה מה אתם עושים, רק תוודאו‬
‫שאתם מגיעים לצד השני ומניפים את הדגל שלכם,‬

218
00:12:35,000 --> 00:12:37,720
‫כי יש רק חמישה דגלים.‬

219
00:12:38,320 --> 00:12:42,000
‫זה אומר שארבעה מכם‬
‫ייכנסו מחר למאורה של בר.‬

220
00:12:42,080 --> 00:12:44,880
‫אף אחד לא חושב שזה עומד להיות כיף.‬

221
00:12:44,960 --> 00:12:49,280
‫כולם חושבים לעצמם,‬
‫"איזה מין סיוט בר תכנן לנו הפעם?"‬

222
00:12:51,080 --> 00:12:53,880
‫בצבא קוראים לזה משימת פיקוד.‬

223
00:12:53,960 --> 00:12:57,960
‫זה נועד כדי לבחון את היכולת שלכם‬
‫לקבל החלטות חכמות כשאתם קצת לחוצים.‬

224
00:12:58,040 --> 00:13:00,960
‫האם עדיין תצליחו לחשוב בבהירות ובקור רוח?‬

225
00:13:01,480 --> 00:13:05,560
‫וזה העניין פה.‬
‫להצליח למצוא פתרונות כשאתם נמצאים תחת לחץ.‬

226
00:13:06,600 --> 00:13:10,920
‫אוקיי, חברים, בואו‬
‫תיכנסו לעמדות. בהצלחה לכולם.‬

227
00:13:11,000 --> 00:13:15,280
‫אני מרגיש טוב. העובדה שכולנו‬
‫מתחילים ביחד גורמת לי להרגיש שזה קרב הוגן.‬

228
00:13:15,360 --> 00:13:16,320
‫- ביג זו -‬

229
00:13:16,400 --> 00:13:19,040
‫כרגע אני מרוכז רק באיך לנצח באתגר‬
‫ולא להישלח למאורה של בר.‬

230
00:13:19,120 --> 00:13:19,960
‫טוב, תקשיבו.‬

231
00:13:20,040 --> 00:13:23,920
‫או שנתחלק לקבוצות שיתחרו אחת בשנייה,‬
‫או שכל אחד יהיה לבד, או שכולנו נהיה ביחד.‬

232
00:13:24,000 --> 00:13:28,160
‫אני מציע שנעשה‬
‫את זה כולם ביחד, ונחצה לצד השני…‬

233
00:13:28,240 --> 00:13:31,080
‫אני אומר שנתפצל לשתי קבוצות,‬
‫ומי שיחצה יחצה.‬

234
00:13:31,160 --> 00:13:34,640
‫לא עדיף שכולנו נחצה‬
‫ואז ניתן לו להחליט מה יקרה?‬

235
00:13:34,720 --> 00:13:39,920
‫זה יום מאוד חשוב, וחשבתי שעדיף‬
‫שכולנו נחצה ביחד…‬

236
00:13:40,000 --> 00:13:40,840
‫- דני -‬

237
00:13:40,920 --> 00:13:42,720
‫ואז בר יבחר במי שהוא ירצה.‬

238
00:13:42,800 --> 00:13:46,520
‫אבל לביג זו היו תוכניות אחרות.‬
‫הוא רצה שנתחלק לשתי קבוצות.‬

239
00:13:47,800 --> 00:13:50,960
‫אני חושב שזה‬
‫צריך פשוט להיות שמי שירים דגל יעבור. זהו.‬

240
00:13:51,040 --> 00:13:52,880
‫אני די בלחץ.‬

241
00:13:52,960 --> 00:13:54,040
‫הקטע הזה ש…‬

242
00:13:54,120 --> 00:13:54,960
‫- ג'ו -‬

243
00:13:55,040 --> 00:13:59,160
‫אפשר לכרות בריתות‬
‫או לשבור בריתות, לגמרי מערער אותי.‬

244
00:13:59,240 --> 00:14:01,520
‫אז מה החלטנו?‬
‫-אני לא יודע.‬

245
00:14:01,600 --> 00:14:03,480
‫אני הולך לשם. ג'ו, בוא איתנו.‬
‫-טוב.‬

246
00:14:03,560 --> 00:14:06,960
‫שירלי, מהעמוד הזה פה,‬
‫זה יוביל לאחד ההוא, הארוך.‬

247
00:14:07,040 --> 00:14:08,960
‫אני חושבת שעדיף ללכת משם.‬

248
00:14:09,040 --> 00:14:12,440
‫בסוף, הדברים פשוט התגלגלו ונהיינו לקבוצה.‬

249
00:14:12,520 --> 00:14:15,200
‫אנחנו חוצים ביחד כקבוצה?‬
‫-כן, נחצה ביחד.‬

250
00:14:15,280 --> 00:14:18,640
‫סטף ושירלי, ג'ו, קולה ואני.‬

251
00:14:19,280 --> 00:14:22,520
‫די התאספנו ביחד, וזה פיצל פתאום את הקבוצה,‬

252
00:14:22,600 --> 00:14:25,040
‫אבל בלי שמישהו באמת תכנן את זה מראש.‬

253
00:14:26,200 --> 00:14:27,480
‫ואו.‬

254
00:14:28,200 --> 00:14:30,680
‫אני פשוט לא האמנתי למה שקרה שם.‬

255
00:14:32,360 --> 00:14:36,040
‫אפשר לחצות מהאמצעי לאמצעי לאמצעי, כן.‬
‫-בקו ישר.‬

256
00:14:36,680 --> 00:14:38,720
‫ואז ברגע שעוברים את הקרש,‬

257
00:14:38,800 --> 00:14:41,160
‫אלה יכולות להיות מדרגות לדעתי.‬

258
00:14:41,240 --> 00:14:45,400
‫בואו נהיה כנים. זה לא הגיוני.‬
‫לא הייתה לי אפשרות לבחור קבוצה.‬

259
00:14:45,480 --> 00:14:48,800
‫נשארתי עם לוטי, מל ואונה,‬

260
00:14:48,880 --> 00:14:53,200
‫וראיתי איך אנשים שחשבתי‬
‫שהם חברים שלי פה דואגים רק לעצמם.‬

261
00:14:53,800 --> 00:14:55,080
‫אוקיי, כל המתמודדים.‬

262
00:14:55,680 --> 00:14:59,560
‫אתם עומדים לעבור‬
‫מצד אחד של הביצה לצד השני.‬

263
00:14:59,640 --> 00:15:01,640
‫שלוש, שתיים,‬

264
00:15:02,240 --> 00:15:03,960
‫אחת, צאו.‬

265
00:15:04,560 --> 00:15:07,720
‫טוב, קולה, אתה תהיה ראשון או שאני?‬
‫אתה? טוב, סבבה.‬

266
00:15:09,800 --> 00:15:11,680
‫אוי, העמודים האלה מתנדנדים, אה?‬

267
00:15:12,200 --> 00:15:16,000
‫חשבתי על תוכנית.‬
‫לקחתי את הקרש והנחתי אותו בול באמצע.‬

268
00:15:16,080 --> 00:15:20,080
‫ידעתי שזה המקום שיהיה הכי קל‬
‫להגיע אליו ושזה יהיה המסלול הכי מהיר.‬

269
00:15:20,160 --> 00:15:22,880
‫וידאתי שאני אהיה ראשון כדי שאני לא אצטרך…‬

270
00:15:22,960 --> 00:15:23,800
‫- קולה -‬

271
00:15:23,880 --> 00:15:26,000
‫לחזור לזוועה שמכונה המאורה של בר.‬

272
00:15:26,080 --> 00:15:26,960
‫קדימה.‬

273
00:15:27,040 --> 00:15:29,560
‫לקחתם את כל הקרשים הארוכים, שזה די משוגע.‬

274
00:15:30,680 --> 00:15:33,440
‫אתם חייבים לתת לנו‬
‫קרש ארוך אחד. יש לנו רק אחד.‬

275
00:15:33,520 --> 00:15:37,360
‫הם ממש התפצלו. נוצרו שתי קבוצות מובהקות.‬
‫-נכון מאוד.‬

276
00:15:37,880 --> 00:15:39,160
‫ג'ו.‬
‫-ג'ו.‬

277
00:15:39,240 --> 00:15:41,880
‫תעביר אותו אחורה.‬
‫-כן. לא צריך אותו כדי שזה יעבוד.‬

278
00:15:41,960 --> 00:15:42,880
‫כל הכבוד.‬
‫-לא צריך?‬

279
00:15:42,960 --> 00:15:45,320
‫לא. לא עכשיו.‬
‫-בבקשה. לכי.‬

280
00:15:45,400 --> 00:15:46,480
‫כל הכבוד.‬

281
00:15:46,560 --> 00:15:48,160
‫אני לא מרגיש מאוד בטוח בעצמי,‬

282
00:15:48,240 --> 00:15:52,520
‫אבל הדבר העיקרי שהבנתי לדעתי,‬
‫גם במצבי הקצת מבולבל,‬

283
00:15:52,600 --> 00:15:56,560
‫זה שהקרשים הבינוניים והקצרים‬
‫הם די חסרי תועלת.‬

284
00:15:56,640 --> 00:15:58,520
‫פשוט לוקחים את כל הארוכים…‬

285
00:15:58,600 --> 00:16:00,320
‫קדימה.‬

286
00:16:00,400 --> 00:16:02,800
‫ומנסים לחצות.‬

287
00:16:02,880 --> 00:16:06,960
‫הם השאירו לנו רק קרש ארוך אחד.‬
‫כן, את תצליחי. תדלגי מעל.‬

288
00:16:07,480 --> 00:16:09,400
‫תהיי בטוחה בעצמך.‬
‫-הצלחת, מותק.‬

289
00:16:09,920 --> 00:16:10,760
‫טוב.‬

290
00:16:11,800 --> 00:16:13,240
‫אז קחי את זה ממני.‬

291
00:16:14,360 --> 00:16:16,960
‫קחי.‬
‫-אתם מגישים לי יותר מדי קרשים. איזה לקחת?‬

292
00:16:17,040 --> 00:16:20,320
‫האמת היא שהיה לי קצת קשה להתמודד עם זה.‬

293
00:16:21,040 --> 00:16:24,680
‫כל הזמן ניסיתי לומר לעצמי "תירגעי".‬

294
00:16:24,760 --> 00:16:26,680
‫תעזרי לה עם זה. אני מחזיק.‬
‫-כן.‬

295
00:16:26,760 --> 00:16:28,640
‫אני מחזיק. תעזרי לה עם זה.‬
‫-טוב.‬

296
00:16:28,720 --> 00:16:31,280
‫זה באמת תרגיל אימונים של יחידות קומנדו?‬
‫-כן.‬

297
00:16:31,360 --> 00:16:35,440
‫זה כמו הרבה דברים בחיים.‬
‫לכולם מאוד קל לדבר כשהם עומדים על המזח,‬

298
00:16:35,520 --> 00:16:39,560
‫אבל כשהרגליים שלהם מתחילות להתנדנד וכשזה‬
‫נהיה קשה והם עדיין צריכים למצוא פתרונות,‬

299
00:16:39,640 --> 00:16:41,200
‫אז מתגלה האופי האמיתי של אנשים.‬

300
00:16:42,800 --> 00:16:43,960
‫שירלי, בואי.‬

301
00:16:44,480 --> 00:16:46,840
‫את בסדר.‬

302
00:16:46,920 --> 00:16:48,600
‫תגיעי לזה. את בסדר.‬

303
00:16:48,680 --> 00:16:50,240
‫את לא צריכה אותי.‬

304
00:16:50,320 --> 00:16:51,160
‫כל הכבוד.‬

305
00:16:51,240 --> 00:16:56,080
‫הרגשתי שהיה לנו מזל שהצלחנו להרכיב קבוצה‬
‫שעבדה ביחד בקלות. כולם היו מרוכזים לגמרי.‬

306
00:16:56,160 --> 00:16:57,520
‫כל הכבוד.‬
‫-יפה מאוד.‬

307
00:16:57,600 --> 00:16:59,920
‫אתה מחזיק את זה?‬
‫-יפה מאוד.‬

308
00:17:00,000 --> 00:17:01,000
‫תני לי עוד אחד.‬

309
00:17:01,080 --> 00:17:03,800
‫לא ראיתי את הקבוצה השנייה,‬

310
00:17:03,880 --> 00:17:05,040
‫אבל שמעתי אותה.‬

311
00:17:05,120 --> 00:17:06,320
‫צריך להיפטר מזה.‬

312
00:17:06,400 --> 00:17:07,960
‫לא צריך אותו בכלל?‬

313
00:17:08,040 --> 00:17:10,040
‫לא, תזרקי אותו על ה…‬
‫-אולי כן נצטרך.‬

314
00:17:10,120 --> 00:17:12,520
‫ולפי איך שזה נשמע, היה שם קצת בלגן.‬

315
00:17:12,600 --> 00:17:15,880
‫הן יצליחו להגיע.‬
‫כן, תביאי את זה. לא, תעזבי את זה, מל.‬

316
00:17:15,960 --> 00:17:18,280
‫אם לומר את האמת, אנחנו מה זה איטיים.‬
‫-אני יודעת.‬

317
00:17:18,360 --> 00:17:21,720
‫אנחנו צריכים קרש ארוך.‬
‫-צריך לנצח, וככה אנחנו לא נצליח.‬

318
00:17:21,800 --> 00:17:25,440
‫אנחנו חייבים ללכת מפה‬
‫ולבנות מסלול משלנו. סמכו עליי. בואו תחזרו.‬

319
00:17:26,040 --> 00:17:28,400
‫האתגר היה בלגן אחד גדול.‬

320
00:17:28,480 --> 00:17:32,240
‫לא, אי אפשר להפוך אותו,‬
‫צריך להפוך את הארוך. תראי, קחי. תחזיקי.‬

321
00:17:32,760 --> 00:17:33,600
‫אוף.‬

322
00:17:33,680 --> 00:17:37,680
‫נכנסנו קצת לפניקה. האווירה הייתה‬
‫מאוד מתוחה והעניינים התחילו להתחמם.‬

323
00:17:37,760 --> 00:17:38,880
‫אני מחזיק, תעזרי לה.‬

324
00:17:38,960 --> 00:17:40,880
‫אבל כשעובדים בקבוצה,‬

325
00:17:40,960 --> 00:17:43,640
‫צריך לנצל את היתרונות של כולם,‬

326
00:17:43,720 --> 00:17:46,080
‫אז זו אמר לי מה לעשות ועשיתי את זה.‬

327
00:17:46,160 --> 00:17:48,280
‫סמכו עליי. תחזרו, ונבנה מסלול משלנו.‬

328
00:17:48,360 --> 00:17:49,760
‫ואז נלך לשם.‬
‫-כן.‬

329
00:17:49,840 --> 00:17:51,480
‫בסדר.‬
‫-טוב, קדימה.‬

330
00:17:51,560 --> 00:17:52,680
‫לא היו לנו קרשים,‬

331
00:17:52,760 --> 00:17:54,200
‫לא היינו מאורגנים,‬

332
00:17:54,280 --> 00:17:57,920
‫אז כשאמרתי להן שנשנה מסלול‬
‫התמקדתי במה שהייתי צריך לעשות.‬

333
00:17:58,000 --> 00:17:59,480
‫עכשיו הם באים לכאן.‬

334
00:18:01,920 --> 00:18:04,160
‫דני!‬

335
00:18:04,240 --> 00:18:08,080
‫תמשיכי להתקדם. אני פה, סטף.‬
‫-לקחת איתי את הקרשים?‬

336
00:18:08,160 --> 00:18:09,080
‫צריך עוד קרש אחד.‬

337
00:18:09,160 --> 00:18:11,400
‫זה פשוט היה דרמטי ומתוח,‬

338
00:18:11,480 --> 00:18:16,920
‫כי חמישה אנשים היו צריכים לחצות ולהניף‬
‫דגל, ואני הייתי האחרונה מבין החמישה,‬

339
00:18:17,000 --> 00:18:18,640
‫וראיתי שזו נמצא מאחוריי.‬

340
00:18:19,640 --> 00:18:20,960
‫צריך להמשיך ללכת לשם.‬

341
00:18:21,040 --> 00:18:26,920
‫אל תשכחו שהארבעה שיגיעו אחרונים‬
‫ייכנסו למאורה של בר. ישתלם לכם לנצח.‬

342
00:18:27,720 --> 00:18:30,560
‫ונזכרתי שבר אמר לי לקחת סיכונים.‬

343
00:18:30,640 --> 00:18:34,280
‫לקחת אותם איתי?‬
‫-סטף, אנחנו צריכים עוד קרש.‬

344
00:18:36,880 --> 00:18:39,280
‫נו, את לא יכולה לקחת לנו את הקרש.‬
‫-אני ממש מצטערת!‬

345
00:18:39,360 --> 00:18:40,400
‫ואו.‬

346
00:18:42,000 --> 00:18:43,440
‫את לא הצטערת, מותק.‬

347
00:18:44,560 --> 00:18:45,840
‫עשית את זה בכוונה,‬

348
00:18:45,920 --> 00:18:47,200
‫וזה לא הזיז לך.‬

349
00:18:47,280 --> 00:18:48,760
‫אבל עכשיו אני רואה מי את.‬

350
00:18:49,280 --> 00:18:51,120
‫אני רואה מי את, סטף הקטנה, טוב?‬

351
00:18:51,640 --> 00:18:55,760
‫סטף ממידלסברו, שמנסה להתנהג כאילו‬
‫שהיא נחמדה וצנועה. זאת רק העמדת פנים.‬

352
00:18:56,520 --> 00:18:59,680
‫קדימה, בואו נלך.‬
‫עכשיו אנחנו מבינים באיזה מצב אנחנו נמצאים.‬

353
00:19:00,200 --> 00:19:01,320
‫הייתי חייבת לעשות את זה.‬

354
00:19:01,400 --> 00:19:04,920
‫פשוט הייתי חייבת לעשות‬
‫את מה שחשבתי שנכון לעשות באותו רגע.‬

355
00:19:05,000 --> 00:19:08,360
‫הוא היה יכול לדחוף אותי למים,‬
‫לא ידעתי מה הוא יעשה, הוא רוצה לנצח.‬

356
00:19:10,680 --> 00:19:12,760
‫אני לא יכולה לעשות את זה. אני לא.‬
‫-זה קטן עלייך.‬

357
00:19:12,840 --> 00:19:14,920
‫את כן יכולה. פשוט תני לה יד.‬

358
00:19:15,000 --> 00:19:16,240
‫כן. קדימה.‬

359
00:19:16,320 --> 00:19:18,520
‫האווירה הייתה מאוד מתוחה.‬

360
00:19:18,600 --> 00:19:20,840
‫הקבוצה השנייה היא קבוצה די חזקה,‬

361
00:19:20,920 --> 00:19:22,680
‫וכל הזמן פשוט חשבתי לעצמי…‬

362
00:19:22,760 --> 00:19:23,600
‫- אונה -‬

363
00:19:23,680 --> 00:19:25,160
‫"פשוט תמשיכי, אל תוותרי."‬

364
00:19:25,240 --> 00:19:28,040
‫טוב, ג'ו, פשוט תעביר לי את זה. אני אחזיק.‬
‫-אני מחזיק.‬

365
00:19:28,120 --> 00:19:29,920
‫שירלי, תשמרי על שיווי משקל.‬
‫-קדימה.‬

366
00:19:30,000 --> 00:19:32,600
‫זה בסדר. עבודה טובה.‬
‫-קדימה. כל הכבוד.‬

367
00:19:32,680 --> 00:19:35,320
‫קחו את הזמן.‬
‫-תתקדם, קולה.‬

368
00:19:35,840 --> 00:19:36,960
‫תתקדם.‬
‫-קחו את הזמן.‬

369
00:19:39,800 --> 00:19:42,560
‫מה שאפשר לקבוצה שלנו‬
‫להגיע לקו הסיום כל כך מהר‬

370
00:19:42,640 --> 00:19:45,920
‫זה שחשבנו בצורה בהירה,‬
‫שהייתה לנו אסטרטגיה…‬

371
00:19:46,000 --> 00:19:48,240
‫סטף, תמשיכי להתקדם.‬

372
00:19:48,320 --> 00:19:49,680
‫עכשיו ג'ו, כל הכבוד, חבר.‬

373
00:19:50,200 --> 00:19:51,600
‫וששיתפנו פעולה.‬

374
00:19:51,680 --> 00:19:52,680
‫זה הכול.‬

375
00:19:58,320 --> 00:20:00,880
‫צעד גדול לאנושות. צעד גדול.‬

376
00:20:00,960 --> 00:20:02,160
‫כן.‬
‫-קדימה.‬

377
00:20:03,040 --> 00:20:04,400
‫הרגשתי כאילו שאני בצבא.‬

378
00:20:04,920 --> 00:20:07,200
‫קולה מעולה בתחרויות,‬

379
00:20:07,280 --> 00:20:10,480
‫דני מסוגל להישאר ממש רגוע,‬

380
00:20:10,560 --> 00:20:11,920
‫סטף הייתה מאוד חזקה,‬

381
00:20:12,000 --> 00:20:16,400
‫וג'ו תרם את חלקו, שזה גם מה שאני עשיתי,‬
‫כדי שכולנו נגיע לצד השני בשלום.‬

382
00:20:17,160 --> 00:20:20,320
‫כל הכבוד, חברים. יפה מאוד. עבודה טובה.‬

383
00:20:21,160 --> 00:20:25,400
‫הצלחנו. אני כל כך מרוצה‬
‫מזה שאנחנו לא נכנסים למאורה של בר.‬

384
00:20:26,840 --> 00:20:28,280
‫כל הכבוד.‬

385
00:20:31,000 --> 00:20:32,800
‫הם נחשים החבר'ה האלה.‬

386
00:20:32,880 --> 00:20:36,760
‫הם ניצחו, אבל לא ביושר.‬
‫הם לא התנהגו בצורה ספורטיבית,‬

387
00:20:36,840 --> 00:20:39,640
‫ובמקום לתת לנו‬
‫הזדמנות הוגנת ולהתחלק לקבוצות שוות‬

388
00:20:39,720 --> 00:20:41,880
‫ולהתפצל בצורה הגיונית,‬

389
00:20:41,960 --> 00:20:45,640
‫הם פשוט רצו קדימה,‬
‫השאירו אותנו מאחור, ולא שמו עלינו.‬

390
00:20:45,720 --> 00:20:47,280
‫אוי, אלוהים.‬

391
00:20:47,880 --> 00:20:49,400
‫היי, מה אני אמרתי?‬

392
00:20:49,480 --> 00:20:52,280
‫אמרתי, "בואו נתחלק לשתי קבוצות",‬
‫וכולם סתם קשקשו…‬

393
00:20:52,360 --> 00:20:53,840
‫זה מה יש.‬
‫-תניח לזה.‬

394
00:20:53,920 --> 00:20:56,200
‫אני חושבת שזו היה צריך להירגע קצת.‬

395
00:20:56,280 --> 00:20:58,000
‫האתגר הזה היה עניין של מזל…‬

396
00:20:58,080 --> 00:20:58,960
‫- לוטי -‬

397
00:20:59,040 --> 00:21:01,000
‫והמזל פשוט לא האיר לנו פנים הפעם.‬

398
00:21:01,080 --> 00:21:03,680
‫לא אכפת להם. זה מה יש.‬

399
00:21:03,760 --> 00:21:05,480
‫זה מה יש.‬
‫-זה מגוחך.‬

400
00:21:06,000 --> 00:21:12,320
‫אני רואה שמתחילות להיווצר בריתות קטנות.‬
‫סטף ושירלי ביחד, דני וקולה ביחד,‬

401
00:21:12,400 --> 00:21:14,480
‫מל פשוט עושה מה שבא לה,‬

402
00:21:14,560 --> 00:21:16,240
‫לוטי ואונה ביחד.‬

403
00:21:16,920 --> 00:21:20,400
‫כולם מעמידים פנים שהם כאלה נחמדים.‬
‫באתגר הזה גילינו את האמת.‬

404
00:21:20,480 --> 00:21:24,920
‫סטף לקחה לנו את הקרש.‬
‫בלי להסס. בלי להסס היא לקחה לנו את הקרש.‬

405
00:21:25,000 --> 00:21:26,480
‫הסתכלה לי בעיניים ולקחה אותו.‬

406
00:21:26,560 --> 00:21:27,760
‫ככה לא מתנהגים לחברים.‬

407
00:21:27,840 --> 00:21:29,640
‫האופי האמיתי שלהם מתחיל להתגלות.‬

408
00:21:29,720 --> 00:21:33,200
‫היום התחרות התחילה באמת. אין יותר חברים.‬

409
00:21:33,280 --> 00:21:36,960
‫כל אחד מאיתנו נמצא פה בשביל עצמו,‬
‫והאתגר הזה הוכיח את זה.‬

410
00:21:37,040 --> 00:21:38,600
‫זו.‬
‫-היי.‬

411
00:21:38,680 --> 00:21:40,400
‫הרגזתי אותך שם.‬
‫-כן, הכול טוב.‬

412
00:21:41,000 --> 00:21:42,440
‫הרגזתי אותך.‬
‫-הכול טוב.‬

413
00:21:42,520 --> 00:21:44,320
‫שיחקתם אותה. הייתם ממש טובים.‬

414
00:21:44,400 --> 00:21:46,080
‫כל הכבוד, חברים.‬
‫-הכול טוב.‬

415
00:21:46,160 --> 00:21:47,560
‫יפה מאוד.‬
‫-הכול טוב.‬

416
00:21:47,640 --> 00:21:50,840
‫עשיתי את זה כי חשבתי שתדחוף אותי למים.‬
‫-למה שאני אדחוף אותך למים?‬

417
00:21:50,920 --> 00:21:53,120
‫בחיים לא הייתי דוחף אותך,‬
‫אבל זה בסדר, עשית מה שעשית.‬

418
00:21:53,200 --> 00:21:54,040
‫זה המשחק. כן.‬

419
00:21:54,120 --> 00:21:55,360
‫זה מאחורינו.‬

420
00:21:55,440 --> 00:21:58,440
‫כולם משתנים כשהם נמצאים תחת לחץ,‬

421
00:21:58,520 --> 00:21:59,920
‫וזה כולל גם אותי.‬

422
00:22:00,000 --> 00:22:02,920
‫אני רוצה להאמין שאני אדם די נדיב,‬

423
00:22:03,000 --> 00:22:05,920
‫שרוצה שכולם יצליחו,‬

424
00:22:06,000 --> 00:22:09,000
‫אבל באתגר הזה‬
‫הבנתי שאני חייבת לחשוב על עצמי.‬

425
00:22:11,440 --> 00:22:13,600
‫עבודה טובה.‬
‫-כן, כל הכבוד.‬

426
00:22:13,680 --> 00:22:14,840
‫אז החדשות הרעות הן,‬

427
00:22:14,920 --> 00:22:15,920
‫שמל…‬

428
00:22:16,000 --> 00:22:19,640
‫כן.‬
‫-זו, לוטי ואונה…‬

429
00:22:20,280 --> 00:22:22,000
‫אתם תיכנסו מחר למאורה של בר.‬

430
00:22:22,080 --> 00:22:24,760
‫חשבתי לעצמי, "כבר ברחתי‬
‫מהמאורה של בר פעם אחת,‬

431
00:22:24,840 --> 00:22:27,840
‫"אז הפעם, עכשיו שאני‬
‫מבינה את הכללים, אני מוכנה."‬

432
00:22:27,920 --> 00:22:29,600
‫טוב, אני ממש לא מוכנה.‬

433
00:22:29,680 --> 00:22:34,040
‫הרעיון של להיכנס בפעם השנייה‬
‫למאורה של בר קצת מפחיד אותי, מבחינה פיזית.‬

434
00:22:34,120 --> 00:22:37,800
‫אני חוששת מזה,‬
‫אז אני צריכה ממש להכין את עצמי לקראת זה.‬

435
00:22:37,880 --> 00:22:41,640
‫לחלקכם, זאת תהיה חוויה חדשה. לוטי?‬

436
00:22:41,720 --> 00:22:43,320
‫את מוכנה לזה? נראה לי שאת…‬

437
00:22:43,400 --> 00:22:48,280
‫מן הסתם אני מתה מפחד, את יודעת,‬
‫כי ראיתי איך כל מי שחזר משם מאוד פחד,‬

438
00:22:48,360 --> 00:22:51,680
‫אבל זה מה יש.‬
‫מי שיהיה הכי חזק יצליח לצאת משם, ו…‬

439
00:22:51,760 --> 00:22:54,000
‫אני צריכה להיכנס ולתת לעצמי צ'אנס. כן.‬

440
00:22:54,600 --> 00:22:56,080
‫בר, יש לך עצה לזו?‬

441
00:22:56,160 --> 00:22:59,680
‫כי אני רואה אותך שם מאחורה,‬
‫ואתה לא נראה הכי מרוצה.‬

442
00:22:59,760 --> 00:23:02,680
‫לא.‬
‫-אני חושב שכדאי לך לשחרר מזה.‬

443
00:23:02,760 --> 00:23:03,640
‫כן.‬
‫-זה נגמר.‬

444
00:23:03,720 --> 00:23:07,440
‫אם תמשיך להסתכל לאחור ולכעוס‬
‫ולהאשים את כולם זה יגזול ממך אנרגייה,‬

445
00:23:07,520 --> 00:23:09,680
‫ואז אתה תתפקד‬
‫בצורה פחות יעילה במאורה של בר.‬

446
00:23:10,640 --> 00:23:15,200
‫אנחנו מתקדמים הלאה. אני אוהב את הגישה‬
‫הזאת, לוטי. כדאי לכולכם לאמץ אותה.‬

447
00:23:15,840 --> 00:23:19,440
‫כל הכבוד גם למנצחים שלנו.‬
‫הייתם מעולים. שיתפתם פעולה בצורה מצוינת,‬

448
00:23:19,520 --> 00:23:25,240
‫עזרתם אחד לשני, והצלחתם לחצות ולהניף‬
‫את הדגלים, אז כל הכבוד, מחיאות כפיים.‬

449
00:23:25,320 --> 00:23:26,640
‫כל הכבוד.‬

450
00:23:27,160 --> 00:23:28,280
‫יש.‬
‫-יש!‬

451
00:23:28,360 --> 00:23:30,640
‫אנחנו לא נכנסים למאורה של בר!‬

452
00:23:30,720 --> 00:23:34,000
‫רק ג'ו ואני לא היינו שם.‬
‫-אני יודע. ואו, כן.‬

453
00:23:34,080 --> 00:23:36,960
‫אם בא לך,‬
‫את יכולה מחר להחליף אותי במאורה של בר.‬

454
00:23:37,040 --> 00:23:38,000
‫אני אחכה.‬

455
00:23:38,080 --> 00:23:40,440
‫היא עדיין לא הייתה שם. היא צריכה להיכנס.‬

456
00:23:41,000 --> 00:23:42,640
‫מתישהו היא תיכנס.‬

457
00:23:43,160 --> 00:23:44,200
‫אוקיי.‬
‫-כן.‬

458
00:23:44,280 --> 00:23:46,480
‫לכו לנוח קצת, ונתראה במאורה של בר.‬

459
00:23:46,560 --> 00:23:49,000
‫טוב. תודה. כל הכבוד לכם על היום.‬
‫-ביי.‬

460
00:23:49,080 --> 00:23:50,040
‫נתראה.‬
‫-תודה רבה.‬

461
00:23:50,120 --> 00:23:54,560
‫סטף והקבוצה השנייה עשו את מה שהם היו‬
‫צריכים לעשות. המעשים שלהם השפיעו עליי,‬

462
00:23:54,640 --> 00:23:56,960
‫ועכשיו הם בטוחים מהדחה‬
‫ואנחנו אלה שנכנסים למאורה של בר.‬

463
00:23:57,040 --> 00:23:59,400
‫זו ממש כועס עליי שם.‬

464
00:23:59,480 --> 00:24:02,880
‫הם לא רצו שנהיה באותה קבוצה.‬
‫אף אחד לא הצליח להחליט.‬

465
00:24:03,480 --> 00:24:05,720
‫איזה מצב מגוחך. פשוט מצב מגוחך.‬

466
00:24:33,560 --> 00:24:36,400
‫אונה, את בסדר?‬
‫-כן, אני פשוט לא מרגישה משהו.‬

467
00:24:36,480 --> 00:24:38,720
‫כן.‬
‫-כן, אני פשוט קצת עייפה.‬

468
00:24:39,760 --> 00:24:41,960
‫החלטתי ללכת לישון מוקדם הערב.‬

469
00:24:42,040 --> 00:24:45,840
‫אני נכנסת מחר למאורה של בר‬
‫בפעם השנייה ברצף, אני מותשת לחלוטין,‬

470
00:24:45,920 --> 00:24:49,920
‫ואני יודעת שהאווירה פה מאוד מתוחה,‬
‫אני מרגישה את זה… את הדרמה שהייתה קודם.‬

471
00:24:50,560 --> 00:24:53,200
‫הכול פה מלחיץ, אז אני מבין אותך.‬

472
00:24:53,280 --> 00:24:54,720
‫תנוחי.‬
‫-כן.‬

473
00:24:54,800 --> 00:24:57,520
‫אני אנוח. תודה רבה.‬
‫-אין בעיה, תרגישי טוב.‬

474
00:25:00,240 --> 00:25:01,080
‫את בסדר?‬

475
00:25:02,800 --> 00:25:04,520
‫ברור לי שאני הולכת הביתה מחר.‬

476
00:25:04,600 --> 00:25:07,160
‫למה?‬
‫-כי זה היה סתם מזל.‬

477
00:25:07,240 --> 00:25:08,080
‫אז מה?‬

478
00:25:08,160 --> 00:25:11,480
‫האמת היא שמאוד מפחיד במאורה של בר.‬

479
00:25:12,840 --> 00:25:15,960
‫בר היה צריך להגיד,‬
‫"אתם יודעים מה? אני יודע שניצחתם,‬

480
00:25:16,480 --> 00:25:21,320
‫"אבל אני שולח למאורה של בר‬
‫את ארבעת המתמודדים שלא היו במאורה של בר."‬

481
00:25:21,400 --> 00:25:23,120
‫איזה טוויסט זה היה יכול להיות, אה?‬

482
00:25:23,200 --> 00:25:28,400
‫אתה לא יודע כמה גדול היער הזה.‬
‫אני אומרת לך, הוא עצום.‬

483
00:25:28,480 --> 00:25:32,000
‫וזה לא מוצא חן בעיניי‬
‫ששירלי לא הייתה שם. ויתרו לה.‬

484
00:25:32,080 --> 00:25:34,120
‫ועדיין יש זמן לעשות את זה, בר.‬

485
00:25:35,800 --> 00:25:40,760
‫אם הייתי פתאום מבקשת ממל שתיתן לי קרש‬
‫והיא לא הייתה רוצה לתת לי קרש הייתי בבעיה.‬

486
00:25:40,840 --> 00:25:44,640
‫אז לשתף פעולה זה הכרחי בעיניי.‬

487
00:25:45,160 --> 00:25:48,640
‫אנחנו מדברים על האתגר שהיה היום.‬
‫-אחי, לא היה לנו שום סיכוי.‬

488
00:25:49,400 --> 00:25:54,080
‫לא היה לנו שום סיכוי. אתם יודעים‬
‫שלקחתם את כל הקרשים הארוכים? אתם פשוט…‬

489
00:25:55,520 --> 00:25:58,120
‫כן, אבל אתה חייב להודות… אבל…‬

490
00:25:58,200 --> 00:26:01,160
‫אין כללים.‬
‫-אבל, ביג זו, לא היו כללים…‬

491
00:26:01,240 --> 00:26:03,960
‫איפה הקבוצה השנייה טעתה? איפה היא לא טעתה?‬

492
00:26:05,800 --> 00:26:09,240
‫זו חושב שזה ממש לא הוגן.‬
‫הוא אמר את זה הרבה פעמים.‬

493
00:26:09,320 --> 00:26:15,600
‫שישכח מזה, כי מחר הוא יצטרך להיות מוכן,‬
‫ולדעתי כרגע הוא לא מוכן לזה מבחינה מנטלית.‬

494
00:26:15,680 --> 00:26:18,040
‫אתם עשיתם מה שרציתם. אני לא מתלונן.‬

495
00:26:18,120 --> 00:26:19,840
‫אני יכול להאשים רק את עצמי.‬

496
00:26:19,920 --> 00:26:21,240
‫זאת אשמתי.‬

497
00:26:21,320 --> 00:26:22,840
‫אני הנחתי שאנחנו חברים.‬

498
00:26:22,920 --> 00:26:24,880
‫מה יצא לי מזה שהייתי נחמד? כלום.‬

499
00:26:25,400 --> 00:26:28,280
‫אין יותר קבוצות‬
‫שמבוססות על חברות. זה נגמר.‬

500
00:26:28,360 --> 00:26:30,080
‫פה אנחנו יכולים להיות מנומסים, אבל…‬

501
00:26:30,160 --> 00:26:32,760
‫אבל הקטע הוא‬
‫שלא ישבנו שם ואמרנו "אנחנו באותה קבוצה".‬

502
00:26:32,840 --> 00:26:35,360
‫אתם הקמתם קבוצה. באהבה ובמלחמה הכול מותר.‬

503
00:26:35,440 --> 00:26:36,920
‫ככה אומרים, לא?‬
‫-אני איתך.‬

504
00:26:37,000 --> 00:26:41,520
‫באהבה ובמלחמה הכול מותר. אני אמרתי בבירור,‬
‫"שנתחלק לשתי קבוצות כדי שזה יהיה הוגן?"‬

505
00:26:41,600 --> 00:26:42,440
‫סליחה?‬

506
00:26:42,520 --> 00:26:45,200
‫אף אחד לא הקשיב לי.‬
‫-מתישהו את תצטרכי להיכנס למאורה, שירלי.‬

507
00:26:45,840 --> 00:26:49,920
‫מה הבעיה שלך?‬
‫-כולנו צריכים להיכנס למאורה.‬

508
00:26:50,000 --> 00:26:56,080
‫ברור. אני לא מתלוננת או מתבכיינת‬
‫או מקטרת או מייללת או מבקרת או עושה…‬

509
00:26:56,160 --> 00:26:57,760
‫כולנו נצטרך להיכנס לשם.‬

510
00:26:57,840 --> 00:27:00,800
‫אבל אני לא מפחדת להיכנס,‬
‫אז אני לא יודעת מה הפואנטה שלך.‬

511
00:27:00,880 --> 00:27:02,040
‫אני רק מדברת איתך.‬

512
00:27:02,560 --> 00:27:04,280
‫אבל את הרי לא באמת מדברת, לא?‬

513
00:27:04,360 --> 00:27:08,080
‫את ישירה, את תוקפנית.‬
‫-כי אני פשוט… אני מי שאני.‬

514
00:27:08,160 --> 00:27:11,160
‫את לא הכי טובה בהעברת מסרים, מל.‬
‫-וגם את לא!‬

515
00:27:13,240 --> 00:27:14,320
‫- שירלי -‬

516
00:27:14,400 --> 00:27:18,040
‫מרגישים שהמתח הולך וגובר. איכשהו,‬
‫תמיד מאשימים את האתגר.‬

517
00:27:18,120 --> 00:27:19,640
‫זאת תמיד אשמתו של מישהו אחר.‬

518
00:27:19,720 --> 00:27:24,160
‫יש כמה אנשים שממש לוקחים את זה ללב,‬
‫ובייחוד כשהם בקבוצה שהפסידה.‬

519
00:27:24,240 --> 00:27:28,400
‫במקום להפסיד בכבוד וללמוד מזה,‬
‫הם מתחילים להתלונן.‬

520
00:27:28,480 --> 00:27:29,840
‫תלונות, תלונות, תלונות.‬

521
00:27:29,920 --> 00:27:31,360
‫את הרמת את הקרש,‬

522
00:27:31,440 --> 00:27:33,440
‫ועשית מה שבראש שלך. זה לא הוגן.‬

523
00:27:33,520 --> 00:27:35,920
‫אני לא חושב שצריך להמשיך לחזור על זה.‬

524
00:27:36,000 --> 00:27:38,480
‫אני מצטער שזה יצא ככה.‬
‫-זה מאחורינו!‬

525
00:27:38,560 --> 00:27:40,200
‫אני צריכה לשים תרסיס נגד חרקים.‬

526
00:27:40,280 --> 00:27:42,960
‫הכוונה שלי הייתה‬
‫שנשחק את המשחק בצורה הוגנת.‬

527
00:27:46,880 --> 00:27:48,680
‫אני מאוד תחרותית,‬

528
00:27:48,760 --> 00:27:53,840
‫ומה שלמדתי על מל בי זה שגם היא תחרותית,‬
‫אבל היא אוהבת להרגיז אנשים.‬

529
00:27:54,360 --> 00:27:56,200
‫אף אחד לא רוצה ללכת הביתה,‬

530
00:27:56,280 --> 00:28:00,280
‫אז אני תמיד קצת חוששת‬
‫כשהמצב מתפתח לכיוון הזה.‬

531
00:28:16,840 --> 00:28:19,880
‫עשית בשכל שהלכת לישון מוקדם.‬
‫הייתי צריכה ללכת כשאתה הלכת.‬

532
00:28:19,960 --> 00:28:22,280
‫בגלל זו ומל?‬
‫-כן.‬

533
00:28:22,360 --> 00:28:24,240
‫הכול היה סביב האתגר.‬

534
00:28:34,520 --> 00:28:36,280
‫הכול בסדר, אחי?‬
‫-הכול טוב.‬

535
00:28:38,280 --> 00:28:40,120
‫בסדר, כן?‬
‫-קח את הזמן היום.‬

536
00:28:41,080 --> 00:28:45,120
‫חשבתי על אסטרטגיה,‬
‫ועכשיו אני רק צריך לבצע אותה.‬

537
00:28:46,040 --> 00:28:47,520
‫כרגע אני קצת מודאג.‬

538
00:28:47,600 --> 00:28:50,240
‫בימים האחרונים היה לי קשה מבחינה מנטלית.‬

539
00:28:50,320 --> 00:28:52,600
‫אני יודע שאני צריך‬
‫לשמור על עצמי ועל הכוח שלי,‬

540
00:28:52,680 --> 00:28:55,080
‫ואני עדיין אהיה מאוד מנומס לכולם,‬

541
00:28:55,160 --> 00:28:56,720
‫אבל עכשיו אני צריך לשחק את המשחק.‬

542
00:28:56,800 --> 00:28:59,040
‫בוקר טוב.‬
‫-בוקר טוב.‬

543
00:29:00,040 --> 00:29:02,320
‫אז פשוט רציתי לשמור דברים לעצמי היום‬

544
00:29:02,400 --> 00:29:06,680
‫ולהתרכז בעצמי ולתכנן מה אני אצטרך‬
‫לעשות כדי לשרוד עד הסוף במאורה של בר.‬

545
00:29:13,280 --> 00:29:15,120
‫מה את עושה בימינו, סטף?‬

546
00:29:15,200 --> 00:29:16,520
‫כתבתי ספר מתח.‬

547
00:29:16,600 --> 00:29:20,840
‫באמת?‬
‫-כן. אני די אוהבת מותחני פשע פסיכולוגיים.‬

548
00:29:20,920 --> 00:29:22,760
‫ומה עשית לפני זה?‬

549
00:29:22,840 --> 00:29:24,040
‫הייתי עיתונאית.‬

550
00:29:24,120 --> 00:29:25,520
‫באמת?‬
‫-כן.‬

551
00:29:25,600 --> 00:29:28,040
‫את מי ריאיינת?‬
‫-את טראמפ. ריאיינתי את דונלד טראמפ.‬

552
00:29:28,120 --> 00:29:29,160
‫איך היה?‬

553
00:29:29,240 --> 00:29:32,320
‫אמרו לי לא לשאול‬
‫על אשתו לשעבר או על השיער שלו.‬

554
00:29:32,400 --> 00:29:34,400
‫אז אני…‬
‫-זה לא גרם לך לרצות לשאול?‬

555
00:29:34,480 --> 00:29:37,640
‫שאלתי. השאלה האחרונה שלי הייתה‬
‫"מה אשתך לשעבר חושבת על השיער שלך?"‬

556
00:29:39,720 --> 00:29:41,680
‫מה את רוצה לעשות עכשיו עם החיים שלך?‬

557
00:29:41,760 --> 00:29:45,720
‫המטרה העיקרית שלי היא לשכנע‬
‫את כל הבנות לצאת שוב לסיבוב הופעות.‬

558
00:29:45,800 --> 00:29:46,960
‫כן.‬
‫-זאת המשימה שלי.‬

559
00:29:47,040 --> 00:29:48,680
‫אני פשוט כל כך אוהבת להופיע.‬
‫-כן.‬

560
00:29:48,760 --> 00:29:51,680
‫איתן. פשוט נוצר שם משהו מחשמל.‬

561
00:29:51,760 --> 00:29:54,360
‫נגיד כשהיינו‬
‫במסיבת יום ההולדת ה-50 של ויקטוריה,‬

562
00:29:54,880 --> 00:29:58,840
‫והבן שלה קרוז התחיל‬
‫לשיר את מאמא ולנגן על גיטרה…‬

563
00:29:58,920 --> 00:30:01,560
‫מדהים.‬
‫-ודיוויד דחף את כולנו שנקום.‬

564
00:30:01,640 --> 00:30:03,360
‫חמשתנו שרנו מאמא,‬

565
00:30:03,440 --> 00:30:06,880
‫ואז טום קרוז יצר מעין מעגל כזה,‬

566
00:30:07,400 --> 00:30:09,200
‫ורקד את הריקוד ההוא מהסרט.‬

567
00:30:09,280 --> 00:30:10,560
‫אה.‬

568
00:30:11,720 --> 00:30:14,840
‫כן, אז הוא התחיל לעשות… אז משום מה…‬

569
00:30:14,920 --> 00:30:15,920
‫אוי, אלוהים.‬

570
00:30:16,000 --> 00:30:18,120
‫כולנו סתם רקדנו לנו,‬

571
00:30:18,200 --> 00:30:20,440
‫ואז הוא אמר, "קדימה",‬

572
00:30:20,520 --> 00:30:22,320
‫והתחיל ליצור מעגל.‬

573
00:30:22,400 --> 00:30:26,160
‫הוא נכנס למעגל ראשון,‬
‫טום קרוז, והוא התחיל לרקוד ככה.‬

574
00:30:26,240 --> 00:30:29,240
‫ואני אמרתי, "אוי, אלוהים.‬
‫אי אפשר…" יצאתי מהמעגל.‬

575
00:30:29,320 --> 00:30:31,920
‫מתי זה היה?‬
‫-זה היה ריקוד ממש מוזר.‬

576
00:30:32,000 --> 00:30:35,080
‫כאילו ככה. תארי לעצמך שהיית רואה את זה.‬

577
00:30:35,160 --> 00:30:38,840
‫אני לימדתי אותו לרקוד.‬
‫לימדתי אותו לרקוד לכבוד יום הנישואים שלו.‬

578
00:30:38,920 --> 00:30:40,160
‫אין מצב!‬

579
00:30:40,240 --> 00:30:45,600
‫אז זה לא עבד‬
‫כי הריקוד שהוא רקד במעגל היה גרוע!‬

580
00:30:55,000 --> 00:30:59,080
‫אנחנו נכנסות, בנות. קדימה,‬
‫זה קטן עלינו, לוטי, זה קטן עלינו, אונה.‬

581
00:30:59,160 --> 00:31:00,440
‫שלוש בנות.‬
‫-כן.‬

582
00:31:04,280 --> 00:31:07,840
‫אני אצא אחר כך‬
‫לעשות סיבוב קטן ואז אני אלך לנמנם קצת.‬

583
00:31:07,920 --> 00:31:10,320
‫מה הקטע עם לנמנם פתאום? פעם לא עשית את זה.‬

584
00:31:10,400 --> 00:31:12,080
‫אני אף פעם לא מנמנמת, יקירי.‬

585
00:31:12,160 --> 00:31:14,360
‫אנחנו עושים את זה כל הזמן, ג'ו, לא?‬
‫-כן, אני יודע.‬

586
00:31:17,080 --> 00:31:22,040
‫אנחנו מנסים פה להיכנס לזה‬
‫והם מקשקשים להם, ובאמת שזה ממש מעצבן.‬

587
00:31:22,120 --> 00:31:24,120
‫איך הולך לך עם העסק שלך?‬

588
00:31:24,200 --> 00:31:26,640
‫הלקוחות לא משלמות הרבה.‬
‫-הן לא משלמות הרבה.‬

589
00:31:26,720 --> 00:31:29,200
‫וגם שמתי לב שהחלטת לפתוח מספרה‬

590
00:31:29,280 --> 00:31:31,800
‫על אי שגרים בו רק תשעה אנשים.‬

591
00:31:34,320 --> 00:31:37,520
‫ככל שהם ממשיכים לצחוק זה נעשה יותר מעצבן.‬

592
00:31:37,600 --> 00:31:40,760
‫הצחוק שלכם מאוד מעצבן אותנו שם, ברצינות.‬

593
00:31:40,840 --> 00:31:43,760
‫כי אנחנו מנסים להיות רציניים,‬
‫וכל מה שאנחנו שומעים זה…‬

594
00:31:44,600 --> 00:31:45,920
‫וזה ממש…‬
‫-סליחה.‬

595
00:31:46,000 --> 00:31:49,480
‫נהיה יותר בשקט. אנחנו במספרה. סליחה.‬

596
00:31:49,560 --> 00:31:51,360
‫סליחה.‬
‫-הייתי חייבת להגיד משהו.‬

597
00:31:51,440 --> 00:31:54,440
‫סליחה, אונה.‬
‫-זה רגע מלחיץ בשבילם.‬

598
00:31:55,280 --> 00:31:56,240
‫המאורה של בר.‬

599
00:31:58,040 --> 00:31:59,880
‫המאורה של בר מלחיצה את כולנו.‬

600
00:32:01,760 --> 00:32:06,240
‫אני נכנסת למאורה של בר בפעם השנייה,‬
‫ובקושי הספקתי להתאושש מהפעם הראשונה.‬

601
00:32:06,320 --> 00:32:10,160
‫אבל עכשיו נכנסתי לראש תחרותי,‬
‫ואני רואה צד אחר לגמרי של זו.‬

602
00:32:10,240 --> 00:32:14,680
‫הוא נראה כמו בן אדם אחר הבוקר. הוא‬
‫מאוד מפוקס. הוא מתייחס לזה מאוד ברצינות.‬

603
00:32:14,760 --> 00:32:15,720
‫הוא רוצה לנצח.‬

604
00:32:16,440 --> 00:32:20,120
‫חיכיתי שיהיה אתגר‬
‫שיחשוף את האופי האמיתי של כולם,‬

605
00:32:20,200 --> 00:32:22,000
‫ואתמול זה קרה.‬

606
00:32:22,080 --> 00:32:23,080
‫אנחנו לא חברים.‬

607
00:32:23,160 --> 00:32:26,520
‫אני עומד לצאת משם,‬
‫לחייך אליהם, ולהיות כזה, "נחשו מי חזר?"‬

608
00:32:32,800 --> 00:32:35,720
‫לאחר שבר השתמש באומגה שלו‬
‫כדי להביא להדחה של לורנס,‬

609
00:32:35,800 --> 00:32:39,040
‫האתגר שנערך אתמול בביצה,‬
‫והעזיבה הפתאומית של בוריס,‬

610
00:32:39,120 --> 00:32:42,040
‫הגיע הזמן שארבעה מתחרים נוספים‬
‫ייכנסו למאורה של בר.‬

611
00:32:44,040 --> 00:32:45,560
‫שלום!‬
‫-שלום.‬

612
00:32:46,120 --> 00:32:48,520
‫בואו, חברים. הולכים למדורה.‬

613
00:32:48,600 --> 00:32:51,520
‫הקבוצה הזאת נכנסת למאורה של בר בגללי,‬

614
00:32:51,600 --> 00:32:55,640
‫ובאמת לא נעים לי, אבל הייתי חייבת‬
‫לעשות את זה. אלה היו כללי המשחק.‬

615
00:32:55,720 --> 00:32:58,840
‫אז האמת היא שלא אכפת לי.‬

616
00:33:01,240 --> 00:33:04,120
‫אתם תשמחו לשמוע שהגענו לאמצע התחרות.‬

617
00:33:04,200 --> 00:33:05,600
‫יש!‬

618
00:33:05,680 --> 00:33:06,720
‫הצלחנו!‬
‫-זה האמצע?‬

619
00:33:06,800 --> 00:33:09,840
‫זה מעולה!‬
‫-זה טוב, לא? הזמן טס כשבורחים מדוב (בר).‬

620
00:33:09,920 --> 00:33:10,840
‫כן.‬
‫-כן.‬

621
00:33:10,920 --> 00:33:12,000
‫אז,‬

622
00:33:12,520 --> 00:33:17,080
‫מל, לוטי, אונה וזו,‬
‫אתם עומדים להיכנס למאורה של בר.‬

623
00:33:17,800 --> 00:33:22,920
‫כידוע לכם, המטרה שלכם היא או להצליח‬
‫לחמוק מבר או להימלט מהמאורה עצמה.‬

624
00:33:23,000 --> 00:33:24,840
‫אתם תהיו בפנים למשך שעה.‬

625
00:33:24,920 --> 00:33:27,240
‫יש שלוש יציאות.‬

626
00:33:27,320 --> 00:33:30,160
‫כל יציאה יכולה לשמש רק אחד מכם.‬

627
00:33:30,680 --> 00:33:33,520
‫אל תשכחו שאתם לא צריכים להיזהר רק מבר.‬

628
00:33:33,600 --> 00:33:36,800
‫שימו לב שאתם לא נופלים לאחת מהמלכודות.‬

629
00:33:36,880 --> 00:33:41,400
‫כמו תמיד, כל סלבריטאי שייתפס על ידי בר‬
‫או יילכד באחת מהמלכודות שלו‬

630
00:33:41,480 --> 00:33:43,560
‫יהיה בסכנת הדחה.‬

631
00:33:44,200 --> 00:33:46,320
‫אחד מכם ילך הביתה.‬

632
00:33:47,840 --> 00:33:50,200
‫אני באמת מאחלת לכולכם בהצלחה.‬

633
00:33:50,280 --> 00:33:53,360
‫הגיע הזמן לעבור דרך השערים האלה‬
‫ולהיכנס למאורה של בר.‬

634
00:33:53,440 --> 00:33:54,880
‫צאו לדרך.‬
‫-קדימה.‬

635
00:33:54,960 --> 00:33:55,960
‫בהצלחה, חברים.‬

636
00:34:02,360 --> 00:34:04,720
‫כשנכנסתי למאורה של בר בפעם השנייה,‬

637
00:34:04,800 --> 00:34:06,680
‫הרגשתי מאוד נחושה ואנרגטית,‬

638
00:34:06,760 --> 00:34:09,160
‫והכנתי את עצמי להילחם על המקום שלי.‬

639
00:34:13,760 --> 00:34:18,240
‫זאת הפעם הראשונה שאני נכנס למאורה של בר‬
‫כי סטף לקחה לי את הקרש. זה הפיל אותי,‬

640
00:34:18,320 --> 00:34:20,680
‫אבל אני מוכן לעשות כל מה שצריך כדי לנצח.‬

641
00:34:23,920 --> 00:34:26,320
‫אני ממש לחוצה.‬

642
00:34:26,400 --> 00:34:31,040
‫יש לי הרבה מה להוכיח לעצמי.‬
‫שאני חזקה, ושאני מסוגלת לעשות את זה.‬

643
00:34:32,080 --> 00:34:35,560
‫הכול יכול לקרות. אין לי עדיין תוכנית.‬

644
00:34:36,080 --> 00:34:39,040
‫אבל אני סקרי ספייס. אני אשרוד.‬

645
00:34:48,160 --> 00:34:50,360
‫תתרכזו, חברים.‬

646
00:34:51,120 --> 00:34:53,400
‫אוקיי, מפה.‬

647
00:34:54,800 --> 00:34:55,640
‫טוב.‬

648
00:34:56,920 --> 00:35:00,440
‫אה, אוקיי. מנהרה, ארבע על ארבע, סולם.‬

649
00:35:03,600 --> 00:35:07,440
‫כדי לפתוח כל אחת משלוש היציאות‬
‫נדרש כלי מסוים,‬

650
00:35:07,520 --> 00:35:13,280
‫אבל מתמודדי המאורה יגלו היכן‬
‫הכלים נמצאים רק כשהם יגיעו ליציאה שבחרו.‬

651
00:35:14,040 --> 00:35:18,080
‫בלי הכלי הם יכולים לשכוח‬
‫מהאפשרות לצאת מהמאורה ולהגיע למקום מבטחים.‬

652
00:35:19,600 --> 00:35:22,000
‫אנחנו מספרים אחד לשני‬
‫מה אנחנו רוצים לעשות,‬

653
00:35:22,080 --> 00:35:23,400
‫או שלא עושים את זה?‬

654
00:35:23,480 --> 00:35:26,880
‫לי זה לא משנה.‬
‫-לא חובה לספר לכולם לאן הולכים. פשוט לכו.‬

655
00:35:26,960 --> 00:35:28,960
‫לספר? אני אספר.‬
‫-כן.‬

656
00:35:29,040 --> 00:35:31,200
‫אני רוצה למצוא את יציאת המנהרה.‬
‫-טוב.‬

657
00:35:31,280 --> 00:35:36,120
‫זאת הפעם הראשונה שלי במאורה של בר,‬
‫יש פה הרבה אקשן, אבל אין יותר עבודת צוות.‬

658
00:35:36,200 --> 00:35:39,520
‫מבחינתי זה אני מול בר גרילס,‬
‫ובאתי לפה כדי לנצח.‬

659
00:35:39,600 --> 00:35:43,760
‫אני רוצה למצוא את יציאת הסולם.‬
‫-את יודעת מה? אני רציתי למצוא את הסולם.‬

660
00:35:44,920 --> 00:35:48,080
‫טוב, אני יכולה ללכת לארבע על ארבע‬
‫כי אני יודעת איפה היא, אבל…‬

661
00:35:48,680 --> 00:35:51,040
‫אם את יודעת איפה היא זה כנראה רעיון טוב.‬

662
00:35:51,120 --> 00:35:54,160
‫אני יותר בטוחה בעצמי הפעם כי כבר הייתי פה.‬

663
00:35:54,240 --> 00:35:57,920
‫כן שמתי עין על הסולם,‬
‫ואז לוטי אמרה שהיא רצתה ללכת לשם, אז…‬

664
00:35:58,000 --> 00:36:01,600
‫זאת הפעם הראשונה שלה פה, אני אלך‬
‫למקום שאני מכירה ואשלח אותה אל הלא נודע.‬

665
00:36:02,520 --> 00:36:06,840
‫אם את רוצה אותה כי זאת הפעם הראשונה שלך…‬
‫-כן, אני אנסה את הסולם.‬

666
00:36:06,920 --> 00:36:09,920
‫אני מאוד מודה לאונה,‬

667
00:36:10,000 --> 00:36:14,160
‫אבל מצד שני, היא יודעת‬
‫איפה הארבע על ארבע, אז יש לה קצת יתרון.‬

668
00:36:15,600 --> 00:36:19,040
‫אני לא יודעת לאן אני אנסה להגיע,‬
‫כי אני בכל מקרה תמיד מגיעה למקום הלא נכון.‬

669
00:36:20,120 --> 00:36:24,880
‫לא אכפת לי מאף אחד אחר כרגע. כי זה‬
‫משהו שעושים לבד. אנחנו לא בקבוצות עכשיו.‬

670
00:36:24,960 --> 00:36:27,560
‫התרחיש הכי טוב מבחינתי הוא להצליח לצאת.‬

671
00:36:27,640 --> 00:36:29,960
‫אז אולי אני אחפש את המנהרה.‬

672
00:36:30,760 --> 00:36:32,600
‫אני יודעת בדיוק מה אני עושה.‬

673
00:36:34,080 --> 00:36:35,680
‫אני לא. אני ממש לא.‬

674
00:36:37,520 --> 00:36:38,360
‫אוקיי.‬

675
00:36:39,120 --> 00:36:40,400
‫הציד מתחיל.‬

676
00:36:44,240 --> 00:36:46,200
‫לאן אתם הולכ… אז אני הולכת לשם.‬

677
00:36:55,560 --> 00:36:58,200
‫אני חושב שאני‬
‫קודם כל אשתמש באחד מהמסלולים האלה.‬

678
00:36:58,280 --> 00:37:01,280
‫הם יהיו עסוקים בניסיונות‬
‫לברוח ממני ולתפוס ממני מרחק מהר,‬

679
00:37:01,360 --> 00:37:05,520
‫ואני פשוט אנסה להתקרב ולצמצם‬
‫את המרחק בינינו, לסגור קצת את הפער. בואו.‬

680
00:37:13,000 --> 00:37:14,080
‫צריך להישאר ערני.‬

681
00:37:16,160 --> 00:37:18,000
‫אני צריך להיות מודע לסביבה שלי.‬

682
00:37:19,280 --> 00:37:20,880
‫העלים האלה עושים כל כך הרבה רעש.‬

683
00:37:21,400 --> 00:37:25,680
‫אני אוהב את יציאת המנהרה. היא בפינה,‬
‫רחוק מכולם. אני אוכל להתעסק בעניינים שלי.‬

684
00:37:25,760 --> 00:37:29,360
‫אבל נראה מה יהיה עם הכלים.‬
‫אני לא רוצה לרוץ עד לשם ואז לחזור בשבילם.‬

685
00:37:30,320 --> 00:37:31,800
‫- ביג זו, מרחק מהיציאה: 800 מ' -‬

686
00:37:31,880 --> 00:37:33,840
‫המנהרה אולי נראית כמו בחירה טובה…‬

687
00:37:33,920 --> 00:37:34,760
‫- יציאה -‬

688
00:37:34,840 --> 00:37:39,600
‫אבל בר החביא את המפתחות שזו יצטרך‬
‫בשביל היציאה הזאת בתוך מלכודת עם טיימר.‬

689
00:37:45,760 --> 00:37:46,920
‫המנהרה…‬

690
00:37:47,000 --> 00:37:49,560
‫אז היא תהיה פה למעלה. לכי על זה.‬

691
00:37:50,480 --> 00:37:53,400
‫אני לא מרגישה בטוחה בעצמי.‬
‫אני בפניקה, ואני מפחדת.‬

692
00:37:53,480 --> 00:37:56,200
‫כמו שהייתי בפעם הראשונה, ככה אני הפעם.‬

693
00:37:56,720 --> 00:37:58,680
‫אבל אני יותר חזקה ממה שנדמה לי.‬

694
00:37:59,840 --> 00:38:00,880
‫- יציאה -‬

695
00:38:00,960 --> 00:38:05,800
‫מל נמצאת בדרכה לאותה יציאה כמו זו,‬
‫מה שאומר שהם עומדים להתחרות ראש בראש.‬

696
00:38:05,880 --> 00:38:08,160
‫- ביג זו, מרחק מהיציאה: 734 מ'‬
‫מל בי, מרחק מהיציאה: 763 מ' -‬

697
00:38:08,240 --> 00:38:10,280
‫מי שיגיע למנהרה ראשון יזכה ביתרון משמעותי.‬

698
00:38:10,360 --> 00:38:13,400
‫אני צריכה ללכת לשם? אני צריכה ללכת לשם.‬

699
00:38:20,440 --> 00:38:21,960
‫מפה באתי בפעם הקודמת?‬

700
00:38:22,040 --> 00:38:24,560
‫אני קצת מתמצאת פה.‬

701
00:38:24,640 --> 00:38:27,720
‫אני הולכת לארבע על ארבע.‬
‫בחרתי ביציאה שכבר ראיתי פעם.‬

702
00:38:27,800 --> 00:38:28,960
‫אני יודעת איפה היא.‬

703
00:38:29,760 --> 00:38:32,200
‫אני רק מקווה שזאת ההחלטה הנכונה.‬

704
00:38:35,560 --> 00:38:37,040
‫- אונה, מרחק מהיציאה: 203 מ' - יציאה -‬

705
00:38:37,120 --> 00:38:41,680
‫יציאת הארבע על ארבע היא היציאה הכי קרובה,‬
‫אבל הכלי נמצא הרחק משם בבריכת קיימן.‬

706
00:38:42,440 --> 00:38:44,360
‫והוא לא לבד.‬

707
00:38:51,000 --> 00:38:54,760
‫אז, אני צריכה ללכת…‬
‫אני לא יודעת לאן אני צריכה ללכת.‬

708
00:38:54,840 --> 00:38:57,480
‫אני מחפשת את הסולם.‬
‫אני צריכה להישאר מפוקסת.‬

709
00:38:57,560 --> 00:39:00,160
‫אני אתרכז במה שאני עושה,‬
‫ואני אעשה את זה מהר.‬

710
00:39:00,680 --> 00:39:04,080
‫אז אם הדרך הזאת הייתה שם,‬

711
00:39:04,160 --> 00:39:07,760
‫אני צריכה ללכת לכיוון הזה. אוקיי.‬

712
00:39:08,360 --> 00:39:09,440
‫אוי, אלוהים.‬

713
00:39:11,680 --> 00:39:12,760
‫יש שם משהו.‬

714
00:39:14,960 --> 00:39:16,600
‫אוקיי. אלה בלוקים.‬

715
00:39:20,200 --> 00:39:21,760
‫אני לא יודעת למה הם.‬

716
00:39:22,520 --> 00:39:26,520
‫נתקלתי בכמה בלוקים,‬
‫ונראה לי שהם בשביל הסולם,‬

717
00:39:26,600 --> 00:39:30,000
‫אז אני אקח…‬

718
00:39:31,720 --> 00:39:32,920
‫שלושה שנראים חזקים.‬

719
00:39:34,680 --> 00:39:35,960
‫- לוטי, מרחק מהיציאה: 325 מ' -‬

720
00:39:36,040 --> 00:39:37,880
‫לוטי אומנם מצאה מחבוא של כלים,‬

721
00:39:37,960 --> 00:39:41,680
‫אבל היא לא תדע אם הבלוקים מתאימים‬
‫ליציאת הסולם עד שהיא תגיע לשם.‬

722
00:39:41,760 --> 00:39:42,600
‫- יציאה -‬

723
00:39:45,360 --> 00:39:47,680
‫אוקיי.‬

724
00:39:47,760 --> 00:39:49,560
‫נראה לי שאני עושה המון רעש.‬

725
00:39:53,680 --> 00:39:55,160
‫אני חושבת שראיתי מישהו.‬

726
00:39:55,840 --> 00:40:01,080
‫אני מרגישה כאילו שהוא‬
‫פשוט יקפוץ עליי פתאום. אוקיי.‬

727
00:40:01,160 --> 00:40:04,880
‫אני לא יודעת איזה כלי אני אצטרך בשביל זה,‬
‫אבל אני פשוט אלך לשם.‬

728
00:40:04,960 --> 00:40:06,160
‫אני פשוט אלך לשם.‬

729
00:40:15,240 --> 00:40:18,520
‫אוקיי, אז מתמודדי המאורה מתקדמים יפה.‬

730
00:40:20,400 --> 00:40:22,800
‫אם אני אצליח להיכנס קצת יותר לעומק המאורה,‬

731
00:40:22,880 --> 00:40:28,120
‫אני אהיה במקום הרבה יותר טוב‬
‫כדי לשמוע בו רעשים או תנועות פתאומיים.‬

732
00:40:28,200 --> 00:40:34,040
‫- אונה, מרחק מהיציאה: 43 מ'‬
‫מרחק מבר: 39 מ' -‬

733
00:40:42,480 --> 00:40:43,640
‫והנה אונה.‬

734
00:40:46,200 --> 00:40:47,720
‫הנה הכלוב.‬

735
00:40:49,720 --> 00:40:51,280
‫מן הסתם יש בפנים מפתח, אז…‬

736
00:40:53,320 --> 00:40:55,840
‫מעניין אם אני אצטרך‬
‫את המפתח בשביל המכונית.‬

737
00:40:56,880 --> 00:40:57,960
‫אני חושבת שכן.‬

738
00:41:02,720 --> 00:41:06,120
‫הכלל הראשון הוא לא להניח הנחות.‬

739
00:41:06,920 --> 00:41:09,880
‫יש לי 30 שניות‬
‫לשחרר את המפתח של הארבע על הארבע.‬

740
00:41:10,400 --> 00:41:15,240
‫האתגר במאורה של בר הוא להצליח‬
‫לחשוב בבהירות כשנמצאים תחת לחץ.‬

741
00:41:15,840 --> 00:41:18,640
‫אלה לא המפתחות לארבע על ארבע.‬

742
00:41:18,720 --> 00:41:22,360
‫אונה עומדת לקחת סיכון גדול ומיותר.‬

743
00:41:22,960 --> 00:41:24,320
‫אם היא תעשה טעות,‬

744
00:41:25,480 --> 00:41:26,840
‫היא תשלם על זה.‬

745
00:41:34,200 --> 00:41:36,360
‫נו. זה ממש קשה.‬

746
00:41:38,080 --> 00:41:41,120
‫ממש קשה לפתוח את הקשרים.‬

747
00:41:43,880 --> 00:41:45,080
‫אוי, אלוהים.‬

748
00:41:45,160 --> 00:41:46,400
‫זה כל כך קשה.‬

749
00:41:47,800 --> 00:41:49,880
‫לא, אני לא יכולה לצאת. לא!‬

750
00:41:49,960 --> 00:41:50,920
‫- נתפסה -‬

751
00:41:54,920 --> 00:41:58,360
‫אני ממש כועסת על עצמי.‬
‫אני מאוד מאוכזבת מזה שנתפסתי.‬

752
00:41:59,440 --> 00:42:03,200
‫הלוואי שהייתי נכנסת והולכת‬
‫לחפש את הסולם כי זה מה שרציתי לעשות.‬

753
00:42:03,720 --> 00:42:09,040
‫היה אמיץ מצד אונה לנסות,‬
‫אבל היא גרמה לעצמה להיתפס, וזה היה לחינם.‬

754
00:42:09,120 --> 00:42:11,160
‫היא תכעס אפילו יותר‬

755
00:42:11,240 --> 00:42:14,360
‫כשהיא תגלה שראיתי את כל מה שקרה.‬

756
00:42:27,640 --> 00:42:28,760
‫הוא עצבני.‬

757
00:42:29,800 --> 00:42:30,680
‫אוקיי.‬

758
00:42:31,200 --> 00:42:32,280
‫תפסתי אותו מהראש.‬

759
00:42:33,080 --> 00:42:38,520
‫בגלל זה יש היום‬
‫לאונה עוד סיבות לדאגה מעבר למלכודות שלי.‬

760
00:42:38,600 --> 00:42:41,120
‫המאורה של בר היא מקום מסוכן.‬

761
00:42:41,640 --> 00:42:43,960
‫אני תוהה אם פשוט להחזיק אותו אצלי בינתיים.‬

762
00:42:45,440 --> 00:42:46,560
‫קדימה, בואו נלך.‬

763
00:42:48,720 --> 00:42:49,840
‫אונה,‬

764
00:42:50,520 --> 00:42:51,920
‫מה עשית?‬

765
00:42:52,520 --> 00:42:55,440
‫הזהרתי אתכם להתרחק‬
‫מהדברים הגדולים והנוצצים‬

766
00:42:55,520 --> 00:42:58,640
‫אלא אם כן אתם באמת יודעים‬
‫מה אתם עושים. אני אחזור לקחת אותך.‬

767
00:43:01,800 --> 00:43:06,320
‫זה פשוט מעצבן אותי. אני כזאת אידיוטית,‬
‫ועבדתי כל כך קשה בפעם הקודמת,‬

768
00:43:06,400 --> 00:43:09,360
‫והפעם פשוט נכנסתי ישר לתוך מלכודת ארורה.‬

769
00:43:10,280 --> 00:43:12,400
‫אוקיי, אז אחת נתפסה.‬

770
00:43:12,960 --> 00:43:14,200
‫זה טוב. קדימה.‬

771
00:43:18,040 --> 00:43:19,520
‫אלוהים.‬

772
00:43:19,600 --> 00:43:21,240
‫מישהו נתפס.‬

773
00:43:21,320 --> 00:43:24,120
‫אוי, אלוהים.‬
‫-זה היה מהיר.‬

774
00:43:24,200 --> 00:43:27,840
‫אם זה היה כל כך מהיר אולי זה ביג זו.‬
‫-מי שזה לא יהיה הוא בטוח לא מרוצה.‬

775
00:43:33,480 --> 00:43:36,040
‫אוקיי, אז אומנם אונה לכודה בכלוב,‬

776
00:43:36,120 --> 00:43:39,280
‫אבל יש שלושה מתמודדי מאורה שעדיין חופשיים.‬

777
00:43:39,360 --> 00:43:44,040
‫אני צריך לעלות למקום יותר גבוה בעצם,‬
‫כדי למצוא לעצמי נקודת תצפית יותר טובה.‬

778
00:43:48,160 --> 00:43:49,680
‫אני רוצה להגיע ליציאת המנהרה.‬

779
00:43:50,480 --> 00:43:51,800
‫נסתכל על המפה שלי.‬

780
00:43:52,520 --> 00:43:53,800
‫נראה מה אפשר לעשות.‬

781
00:43:54,600 --> 00:43:57,680
‫אני במקום בסדר.‬
‫אני יודע שהמנהרה נמצאת פה למעלה.‬

782
00:44:01,320 --> 00:44:05,080
‫- ביג זו, מרחק מהיציאה: 249 מ' -‬

783
00:44:05,600 --> 00:44:08,080
‫- מל בי, מרחק מהיציאה: 205 מ' -‬

784
00:44:14,360 --> 00:44:17,200
‫זה מאוד מפחיד לצאת למקום שאת לא מכירה.‬

785
00:44:17,280 --> 00:44:20,600
‫את צריכה להשתמש בכל חלק מהגוף ומהמוח שלך.‬

786
00:44:20,680 --> 00:44:22,640
‫נראה לי שממש סטיתי מהמסלול.‬

787
00:44:23,840 --> 00:44:28,160
‫צריך גם לדעת לקרוא מפה,‬
‫שזה משהו שאני לא יודעת לעשות.‬

788
00:44:29,920 --> 00:44:31,800
‫נראה לי שאני לגמרי בצד הלא נכון.‬

789
00:44:32,360 --> 00:44:34,480
‫אז אני פשוט אבודה לחלוטין.‬

790
00:44:35,360 --> 00:44:37,960
‫- מל בי, מרחק מהיציאה: 202 מ' -‬

791
00:44:38,480 --> 00:44:41,920
‫- לוטי, מרחק מהיציאה: 12 מ' -‬

792
00:44:44,720 --> 00:44:48,160
‫הסולם! או מיי גוד.‬

793
00:44:49,000 --> 00:44:50,320
‫הגעתי לסולם.‬

794
00:44:51,080 --> 00:44:53,160
‫אני לא מאמינה. אני כל כך שמחה.‬

795
00:44:56,600 --> 00:44:57,440
‫אוי, אלוהים.‬

796
00:44:59,760 --> 00:45:00,720
‫נראה לי שהוא מגיע.‬

797
00:45:01,960 --> 00:45:02,920
‫אוקיי.‬

798
00:45:03,000 --> 00:45:05,120
‫מה עם זה? מושלם.‬

799
00:45:05,640 --> 00:45:09,560
‫ואני רואה שאני צריכה‬
‫ארבעה קרשים שמתאימים לסולם הזה.‬

800
00:45:10,080 --> 00:45:11,120
‫האחד הזה?‬

801
00:45:11,200 --> 00:45:12,040
‫גדול מדי.‬

802
00:45:12,720 --> 00:45:15,920
‫לא. אתם צוחקים עליי. אני צריכה לחזור לשם.‬

803
00:45:16,000 --> 00:45:19,080
‫זה המקום שבו פישלתי היום.‬

804
00:45:19,160 --> 00:45:23,160
‫שניים מתאימים אבל אני צריכה עוד שניים,‬
‫אז אני צריכה לחזור לשם.‬

805
00:45:23,760 --> 00:45:25,440
‫אני יודעת איפה השאר. אני אספיק.‬

806
00:45:26,080 --> 00:45:28,160
‫אבל לא ויתרתי.‬

807
00:45:34,360 --> 00:45:39,240
‫- ביג זו - בר - מל בי - יציאה -‬

808
00:45:40,120 --> 00:45:41,440
‫זה שם למטה?‬

809
00:45:51,080 --> 00:45:52,400
‫אני ממש חשופה כרגע.‬

810
00:45:54,040 --> 00:45:55,320
‫אוי, אלוהים.‬

811
00:45:59,960 --> 00:46:01,280
‫מי זה שם?‬

812
00:46:01,960 --> 00:46:03,160
‫זה בר.‬

813
00:46:06,120 --> 00:46:07,600
‫אני נשבעת שזה הוא.‬

814
00:46:12,400 --> 00:46:14,360
‫בשלב מסוים אני אצטרך להתקדם.‬

815
00:46:20,000 --> 00:46:21,360
‫לא נראה לי שזה הוא.‬

816
00:46:26,480 --> 00:46:29,920
‫אז הרגע ראיתי הבזק של משהו‬
‫בתוך הדשא החום הזה של הסוואנה.‬

817
00:46:30,000 --> 00:46:31,520
‫נראה לי שזאת מל.‬

818
00:46:32,720 --> 00:46:33,760
‫רגע.‬

819
00:46:34,280 --> 00:46:36,240
‫תראו, יש פה עוד מישהו.‬

820
00:46:38,400 --> 00:46:39,360
‫כן, זה זו.‬

821
00:46:41,240 --> 00:46:45,560
‫אם הם פה למעלה,‬
‫זה אומר ששניהם בדרך ליציאת המנהרה.‬

822
00:46:45,640 --> 00:46:47,520
‫זה הולך להיות מעניין.‬

823
00:46:51,600 --> 00:46:54,000
‫יש לי שני מתמודדים לעקוב אחריהם.‬

824
00:46:54,080 --> 00:46:55,800
‫עומד לקרות אחד מבין כמה דברים.‬

825
00:46:56,320 --> 00:46:59,520
‫או שאחד מהם‬
‫פשוט יגיע לפה במקרה ואז אני אתפוס אותו,‬

826
00:47:00,040 --> 00:47:02,560
‫או שהם יראו אותי, ואחד מהם יברח.‬

827
00:47:03,080 --> 00:47:06,040
‫בכל מקרה, יש לי פה סיכוי לתפוס אחד מהם.‬

828
00:47:14,840 --> 00:47:16,760
‫זה לא שם. אוי, אלוהים.‬

829
00:47:16,840 --> 00:47:21,760
‫באתי לפה כדי להביא‬
‫עוד קרשים כאלה מעץ. סוף סוף הגעתי.‬

830
00:47:22,280 --> 00:47:26,160
‫- לוטי, מרחק מהשלבים: 8 מ' -‬

831
00:47:27,600 --> 00:47:28,760
‫אני צריכה לנוח רגע.‬

832
00:47:31,880 --> 00:47:34,560
‫אוי, אלוהים. אוקיי, אז שני אלה גדולים,‬

833
00:47:34,640 --> 00:47:40,120
‫אז אני אשאיר כאן את שני הקטנים ואקח‬
‫את שלושת הגדולים. אז אני אטפס פה למעלה.‬

834
00:47:41,320 --> 00:47:42,360
‫אוקיי.‬

835
00:47:44,080 --> 00:47:45,800
‫זה קשה. אלוהים אדירים.‬

836
00:47:46,840 --> 00:47:50,680
‫שאר המתמודדים לא שיקרו‬
‫כשהם אמרו שזה יהיה אינטנסיבי.‬

837
00:47:52,920 --> 00:47:57,960
‫אוי, אלוהים. אני ממש מצטערת. זה היה מגעיל.‬
‫אבל אני מרגישה שאני עומדת להקיא, אז…‬

838
00:48:00,280 --> 00:48:01,320
‫- יציאה - לוטי - בר -‬

839
00:48:01,400 --> 00:48:03,200
‫בזמן שלוטי חוזרת ליציאת הסולם…‬

840
00:48:03,280 --> 00:48:05,000
‫- לוטי - בר - ביג זו - מל בי - יציאה -‬

841
00:48:05,080 --> 00:48:06,880
‫בר עדיין מתמקד במל וביג זו.‬

842
00:48:10,680 --> 00:48:12,560
‫אני פשוט מותשת.‬

843
00:48:13,080 --> 00:48:16,160
‫זה ללא ספק הדבר הכי קשה שעשיתי בחיי.‬

844
00:48:16,240 --> 00:48:18,080
‫אני צריכה להתחבא מאחורי העץ.‬

845
00:48:18,160 --> 00:48:19,680
‫זה לא צחוק.‬

846
00:48:19,760 --> 00:48:22,120
‫קשה אפילו להתחבא פה.‬

847
00:48:30,680 --> 00:48:31,920
‫אני בחור גדול,‬

848
00:48:33,320 --> 00:48:34,560
‫ומאוד חם פה.‬

849
00:48:35,720 --> 00:48:37,200
‫זה קשה, אחי. זה קשה.‬

850
00:48:54,560 --> 00:48:57,600
‫נראה שמל יורדת שוב במורד הגבעה,‬

851
00:48:58,120 --> 00:49:00,720
‫ועושה רושם שזו הולך לכיוון יציאת המנהרה.‬

852
00:49:01,360 --> 00:49:03,360
‫אבל הוא בוודאות עדיין לא ראה אותי.‬

853
00:49:03,960 --> 00:49:05,600
‫ותראו, הוא נראה עייף.‬

854
00:49:06,120 --> 00:49:07,400
‫טוב, הגיע הזמן לזוז.‬

855
00:49:16,240 --> 00:49:17,720
‫הגעתי. הנה יציאת המנהרה.‬

856
00:49:18,520 --> 00:49:21,680
‫אוי, אלוהים. חייב להיות מפתח איפשהו.‬

857
00:49:24,040 --> 00:49:26,080
‫- בר - ביג זו, מרחק מהמפתח: 247 מ' -‬

858
00:49:26,160 --> 00:49:29,520
‫המפתחות שזו צריך כדי לפתוח‬
‫את יציאת המנהרה נמצאים בסוואנה,‬

859
00:49:29,600 --> 00:49:33,720
‫אבל הם לכודים בכלוב‬
‫שכבר גבה היום קורבן אחד.‬

860
00:49:34,320 --> 00:49:35,160
‫קדימה.‬

861
00:49:35,680 --> 00:49:38,760
‫אני מסוגל לעשות את זה,‬
‫אני רק צריך להשקיע עוד קצת מאמץ.‬

862
00:49:42,120 --> 00:49:44,200
‫הגיע הזמן לתקוף.‬

863
00:49:50,200 --> 00:49:51,280
‫אני רואה אותו.‬

864
00:49:52,120 --> 00:49:53,240
‫אני רואה את בר.‬

865
00:49:56,040 --> 00:49:57,080
‫אוי, לא.‬

866
00:50:06,400 --> 00:50:11,160
‫אני ממש מתפתה לרדוף אחריו ולתפוס אותו,‬
‫אבל נראה לי שעדיף לחכות.‬

867
00:50:11,240 --> 00:50:14,160
‫אז עכשיו שניהם נמצאים באפיק היבש הזה.‬

868
00:50:14,760 --> 00:50:18,640
‫זו יהיה חייב לחזור לכיוון הזה‬
‫אם הוא רוצה לצאת דרך יציאת המנהרה,‬

869
00:50:18,720 --> 00:50:20,480
‫אבל זה ייקח לו זמן.‬

870
00:50:21,320 --> 00:50:22,400
‫זה היה קרוב.‬

871
00:50:22,920 --> 00:50:25,960
‫ולכן מל היא המטרה החדשה שלי.‬

872
00:50:32,480 --> 00:50:35,400
‫לקחתי את הקרשים‬
‫שהייתי צריכה כדי לטפס על הסולם,‬

873
00:50:36,160 --> 00:50:39,280
‫והרגשתי שאני הולכת ומתקרבת.‬

874
00:50:43,960 --> 00:50:47,360
‫אני ממש מותשת וממש מתקשה להתמודד עם הכול,‬

875
00:50:47,440 --> 00:50:49,960
‫אז אני מאוד מקווה‬
‫שאני אצליח לצאת מפה היום.‬

876
00:50:50,040 --> 00:50:53,320
‫אני לא יכולה להמשיך יותר.‬
‫אני לא יכולה. אם זה לא יתאים…‬

877
00:50:54,240 --> 00:50:57,520
‫הגדולים היו גדולים מדי,‬
‫והקטנים קטנים מדי לעזאזל.‬

878
00:50:58,400 --> 00:51:00,760
‫אני לא יכולה לעשות את זה אם זה לא מתאים.‬

879
00:51:04,760 --> 00:51:06,480
‫אני לא יכולה.‬

880
00:51:06,560 --> 00:51:13,080
‫הגעתי שוב לסולם, והתברר שזה לא מתאים.‬

881
00:51:14,360 --> 00:51:18,520
‫והשקעתי בזה את כל האנרגייה שלי‬
‫ועשיתי טעות ענקית.‬

882
00:51:18,600 --> 00:51:21,080
‫אין לי יותר סיכוי. סיימתי.‬

883
00:51:23,680 --> 00:51:27,080
‫אני באמת לא מסוגלת להמשיך.‬
‫אני צריכה פשוט להתחבא.‬

884
00:51:28,200 --> 00:51:31,520
‫הלכתי וחזרתי פעמיים. אני מותשת.‬
‫אני לא מסוגלת לעשות את זה.‬

885
00:51:37,240 --> 00:51:39,960
‫בשלב הזה, אני פשוט מקווה שבר יתפוס אותי.‬

886
00:51:41,680 --> 00:51:43,160
‫- יציאה - לוטי -‬

887
00:51:43,680 --> 00:51:48,040
‫- ביג זו, מרחק מהמפתח: 10 מ' -‬

888
00:51:50,840 --> 00:51:54,080
‫אוי, אלוהים. מה קורה פה? נראה לי שזה כלוב.‬

889
00:51:55,760 --> 00:51:57,000
‫זאת אונה בתוך הכלוב?‬

890
00:51:57,520 --> 00:51:58,720
‫תוכלי לזרוק לי את המפתח?‬

891
00:51:59,240 --> 00:52:01,720
‫שחררתי מפתח אחד וננעלתי פה.‬
‫קח אותו אם אתה רוצה.‬

892
00:52:01,800 --> 00:52:03,720
‫תודה.‬
‫-יש שלושה מפתחות.‬

893
00:52:03,800 --> 00:52:04,880
‫אפשר את המפתחות בבקשה?‬

894
00:52:06,240 --> 00:52:08,480
‫אונה, תודה רבה.‬
‫-אוקיי.‬

895
00:52:10,120 --> 00:52:11,040
‫זה השני.‬

896
00:52:11,120 --> 00:52:12,040
‫תודה.‬

897
00:52:13,080 --> 00:52:14,680
‫לאונה יש לב זהב,‬

898
00:52:14,760 --> 00:52:19,360
‫אבל אם מישהו אחר היה בתוך הכלוב הזה,‬
‫אני בספק אם הוא היה נותן לי את המפתח.‬

899
00:52:19,440 --> 00:52:21,520
‫זה פשוט מוכיח איזו מקסימה היא.‬

900
00:52:21,600 --> 00:52:23,400
‫תודה, אונה.‬
‫-אוקיי. על לא דבר.‬

901
00:52:26,120 --> 00:52:27,640
‫- ביג זו, מרחק מהיציאה: 193 מ' -‬

902
00:52:28,160 --> 00:52:32,400
‫- בר - מל בי, מרחק מבר: 78 מ' -‬

903
00:52:34,480 --> 00:52:36,120
‫אוקיי, אני רואה פה את מל.‬

904
00:52:36,640 --> 00:52:39,520
‫אפשר כמעט להרגיש עד כמה היא מפחדת.‬

905
00:52:40,120 --> 00:52:42,320
‫אני חייבת להתקדם.‬
‫-היא חזרה להתקדם.‬

906
00:53:02,520 --> 00:53:03,360
‫הוא שם.‬

907
00:53:03,880 --> 00:53:05,400
‫אוקיי, הגיע הזמן להסתער.‬

908
00:53:46,440 --> 00:53:51,040
‫תרגום כתוביות: דנה עומר‬

