1
00:00:20,880 --> 00:00:21,720
‫נחשו מה?‬

2
00:00:21,800 --> 00:00:25,040
‫קולה, מל בי, סטף, אנחנו צריכים להתכונן.‬

3
00:00:25,120 --> 00:00:28,160
‫אוי, אלוהים!‬
‫-לכו תלבשו בגדי ים,‬

4
00:00:28,680 --> 00:00:30,120
‫הגורל שלנו מחכה לנו.‬

5
00:00:33,160 --> 00:00:36,600
‫טוב, מל, אנחנו מסוגלות לעשות את זה.‬
‫-כן, אנחנו מסוגלות לעשות הכול.‬

6
00:00:36,680 --> 00:00:40,720
‫אני לא חושבת שזה הוגן שהבנים‬
‫מתחרים מול הבנות…‬

7
00:00:40,800 --> 00:00:41,640
‫- מל בי -‬

8
00:00:41,720 --> 00:00:43,720
‫אבל… בוי פאוור, גירל פאוור.‬

9
00:00:44,960 --> 00:00:46,360
‫אני יודע.‬

10
00:00:47,160 --> 00:00:51,240
‫אני חושב שרק מישהו‬
‫שהוא טיפש לא יהיה בלחץ לפני אתגר.‬

11
00:00:51,320 --> 00:00:52,680
‫- לורנס -‬

12
00:00:52,760 --> 00:00:58,360
‫לפי איך שזה נשמע, זה עלול להיות אתגר‬
‫מסובך במיוחד וגם מסוכן במיוחד,‬

13
00:00:58,440 --> 00:01:02,440
‫אבל כולנו גם מאוד מודעים‬
‫לכך שאנחנו כאן כדי לעשות משהו,‬

14
00:01:02,520 --> 00:01:07,080
‫שזה להוכיח את עצמנו… כן, גם לבר,‬

15
00:01:07,160 --> 00:01:09,560
‫אבל בעצם להוכיח את עצמנו לעצמנו.‬

16
00:01:09,640 --> 00:01:11,600
‫טוב, בואו נעשה את זה.‬

17
00:01:14,200 --> 00:01:17,760
‫אתה נראה כמו לוחם קומנדו.‬
‫-כן.‬

18
00:01:18,280 --> 00:01:19,800
‫אנחנו מאמינים בך.‬

19
00:01:19,880 --> 00:01:21,600
‫אה, כן, אני מאמין בעצמי.‬

20
00:01:21,680 --> 00:01:22,680
‫ובלורנס לא?‬

21
00:01:22,760 --> 00:01:24,120
‫כן, אחי, גם בלורנס.‬

22
00:01:24,200 --> 00:01:27,200
‫אז אני אבין מה אנחנו צריכות לעשות…‬

23
00:01:27,280 --> 00:01:28,680
‫כן.‬
‫-ואז נעשה את זה.‬

24
00:01:30,760 --> 00:01:33,520
‫זאת תוכנית ממש טובה, סטף.‬
‫-זאת האסטרטגיה שלי.‬

25
00:01:33,600 --> 00:01:35,880
‫מה דעתך? חשבתי עליה כל הלילה.‬

26
00:01:37,560 --> 00:01:39,640
‫קדימה, בואו נלך.‬
‫-תשמרו על עצמכם.‬

27
00:01:39,720 --> 00:01:41,520
‫אני מאמינה בכם. בהצלחה, חברים!‬

28
00:01:41,600 --> 00:01:43,160
‫בהצלחה לשתי הקבוצות.‬
‫-ביי!‬

29
00:01:43,240 --> 00:01:44,280
‫תיהנו!‬
‫-מכאן.‬

30
00:01:44,360 --> 00:01:46,160
‫תיהנו מזה!‬
‫-אני לא עוברת דרך זה.‬

31
00:01:46,240 --> 00:01:47,960
‫אז תלכי משם.‬
‫-הם דוקרים.‬

32
00:01:48,040 --> 00:01:49,520
‫לכי מסביב ל… אלוהים.‬

33
00:01:50,440 --> 00:01:53,280
‫ככה אני אגש לאתגר הזה, אני אסתער ישר עליו.‬

34
00:01:57,120 --> 00:01:59,280
‫נראה לי שזה יהיה אתגר די קשה.‬

35
00:01:59,360 --> 00:02:02,600
‫הגישה של לורנס כלפי האתגר‬
‫קצת מדאיגה אותי, אני לא אשקר.‬

36
00:02:02,680 --> 00:02:06,520
‫בהתחלה לורנס משדר אנרגייה לקונית, אבל…‬
‫-תוכל להסביר לי מה זה לקונית?‬

37
00:02:06,600 --> 00:02:09,160
‫לקונית זה, "אוי, מותק,‬
‫אני לוקח הכול בקלות".‬

38
00:02:09,240 --> 00:02:11,640
‫מעין נינוחות כזאת.‬
‫-"אני אהיה בסדר."‬

39
00:02:11,720 --> 00:02:15,440
‫מעין נינוחות כזאת ומשהו קצת אנטי-הרואי.‬
‫-כן.‬

40
00:02:15,520 --> 00:02:17,720
‫מישהו שלא רוצה לשדר אנרגייה הרואית,‬

41
00:02:17,800 --> 00:02:23,280
‫אלא במקום זה לאמץ מעין…‬
‫אנרגייה של מישהו שנכשל בצורה מצחיקה.‬

42
00:02:23,920 --> 00:02:29,440
‫אבל אני חושב שככה לורנס‬
‫פשוט שומר את ההרואיות שלו לאתגר עצמו.‬

43
00:02:29,520 --> 00:02:33,000
‫איך אתה מרגיש, בי,‬
‫בקשר לזה שאתה לא יכול להשתתף?‬

44
00:02:33,080 --> 00:02:34,560
‫כי זה שונה הרי…‬
‫-נורא.‬

45
00:02:34,640 --> 00:02:37,880
‫אני מרגיש נבוך מזה שנפצעתי בברך,‬

46
00:02:37,960 --> 00:02:40,840
‫אני מרגיש… לא, זה נורא.‬
‫אני אוהב להשתתף בתחרויות.‬

47
00:02:41,440 --> 00:02:45,520
‫אני אוהב להילחם‬
‫בדובים (בר) ובנחשים ובתנינים.‬

48
00:02:45,600 --> 00:02:46,760
‫אתם מבינים?‬
‫-כן.‬

49
00:02:46,840 --> 00:02:49,440
‫הוא ילך מכות עם בר כשהוא ייכנס לשם!‬

50
00:02:49,520 --> 00:02:51,200
‫הוא… התנין יתקרב אליו,‬

51
00:02:51,280 --> 00:02:55,760
‫ואז התנין יברח ממנו.‬
‫זה מה שיקרה. הוא לא יצליח לנצח את בוריס.‬

52
00:02:58,400 --> 00:03:01,560
‫- המרדף עם בר גרילס -‬

53
00:03:06,840 --> 00:03:10,960
‫אונה ודני כבר נבחרו להישלח‬
‫למאורה של בר לאחר שהפסידו באתגר שלהם,‬

54
00:03:11,040 --> 00:03:16,120
‫ועכשיו שתי קבוצות עומדות להילחם זו מול זו‬
‫בתוך הים באתגר השני שלנו, "רפסודות הצלה".‬

55
00:03:16,200 --> 00:03:18,840
‫אלה יהיו מל וסטף שיתחרו מול קולה ולורנס.‬

56
00:03:18,920 --> 00:03:22,280
‫ובר החליט לזרוק אותם ישר למים, תרתי משמע.‬

57
00:03:23,160 --> 00:03:27,520
‫הבאנו את שתי הקבוצות לכאן, לחוף פנדורה,‬
‫כדי שיבצעו את האתגר שלנו להיום,‬

58
00:03:27,600 --> 00:03:32,240
‫אתגר שיבחן את הסיבולת שלהם, המהירות שלהם,‬
‫וכמובן גם יכולת שיתוף הפעולה שלהם,‬

59
00:03:32,320 --> 00:03:35,400
‫וכל זה כשהם נמצאים‬
‫במרחק של 100 מטר מהחוף הבטוח,‬

60
00:03:35,480 --> 00:03:37,120
‫בתוך ים שורץ כרישים.‬

61
00:03:38,800 --> 00:03:40,160
‫הנה הם באים.‬

62
00:03:42,120 --> 00:03:44,080
‫למי שמנסה לשרוד בים,‬

63
00:03:44,160 --> 00:03:47,400
‫העדיפות הראשונה תמיד תהיה להגיע ליבשה.‬

64
00:03:47,480 --> 00:03:51,120
‫הים הוא כנראה הסביבה שהכי קשה לשרוד בה.‬

65
00:03:51,200 --> 00:03:53,120
‫אז האתגר הבא ייפתח בזה.‬

66
00:03:53,200 --> 00:03:55,280
‫אני עומד לזרוק אתכם מהסירה הזאת.‬

67
00:03:55,920 --> 00:03:57,120
‫באתגר הזה,‬

68
00:03:57,200 --> 00:04:01,440
‫בר פיזר כמה וכמה שקי אספקה‬
‫על גבי שתי רפסודות הצלה ובקרבתן.‬

69
00:04:02,040 --> 00:04:05,880
‫כל קבוצה תצטרך לאסוף את שקי האספקה שלה,‬
‫לשחרר את העוגן של הרפסודה שלה,‬

70
00:04:05,960 --> 00:04:10,480
‫ולמשוך את הרפסודה שלה, ביחד עם השקים,‬
‫בחזרה אל החוף כמה שיותר מהר.‬

71
00:04:10,560 --> 00:04:14,080
‫לאחר מכן הקבוצות יצטרכו‬
‫להניח את שקי האספקה באזור המיועד לכך‬

72
00:04:14,160 --> 00:04:15,800
‫ולירות את הזיקוק שלהן.‬

73
00:04:17,960 --> 00:04:21,960
‫חלק גדול מאוד מהיכולת שלנו לשרוד‬
‫וממה שצריך כדי להצליח במאורה של בר‬

74
00:04:22,040 --> 00:04:23,400
‫זה היגיון בריא.‬

75
00:04:25,240 --> 00:04:27,120
‫וזה מה שאני רוצה לראות.‬

76
00:04:27,200 --> 00:04:30,880
‫האם תצליחו להשתמש‬
‫בהיגיון בריא ברגע שיופעל עליכם קצת לחץ?‬

77
00:04:30,960 --> 00:04:33,240
‫כי בטבע, להחלטות קטנות,‬

78
00:04:34,040 --> 00:04:35,480
‫יש השלכות עצומות.‬

79
00:04:35,560 --> 00:04:38,360
‫ובסופו של דבר, זה העיקר באתגר הזה.‬

80
00:04:38,440 --> 00:04:40,360
‫לקבל החלטות טובות‬

81
00:04:40,440 --> 00:04:43,240
‫שישפרו באופן קיצוני את הסיכוי שלכם לשרוד.‬

82
00:04:47,880 --> 00:04:50,880
‫את תשחי לרפסודה,‬
‫תגיעי לחוף ותתחילי למשוך אותה אליו.‬

83
00:04:50,960 --> 00:04:54,760
‫אם זה טיפה קשה, תשחי אליי,‬
‫נאסוף את שאר הדברים, ונמשוך אותה ביחד.‬

84
00:04:54,840 --> 00:04:56,080
‫כן.‬

85
00:04:56,160 --> 00:04:57,760
‫סטף התנהגה כאילו שהיא בצבא.‬

86
00:04:57,840 --> 00:05:00,040
‫"זה מה שאנחנו נעשה, זה מה שאת תעשי."‬

87
00:05:00,120 --> 00:05:04,400
‫ואני יודעת לעקוב אחר הוראות,‬
‫תאמינו או לא, אבל אותי זה מאוד מפחיד.‬

88
00:05:04,480 --> 00:05:07,480
‫אבל אם אני יכולה להימנע‬
‫מלהיכנס למאורה של בר, אני אעשה את זה.‬

89
00:05:07,560 --> 00:05:10,640
‫יש לי דפיקות לב.‬
‫-אני יודעת, אנחנו נסתדר עם זה.‬

90
00:05:11,360 --> 00:05:14,880
‫שמתי לב ששתי הבחורות מהצפון‬
‫ממש מסתדרות אחת עם השנייה.‬

91
00:05:14,960 --> 00:05:17,000
‫כן.‬
‫-כאילו, ממש נוצר ביניהן חיבור.‬

92
00:05:17,080 --> 00:05:18,600
‫הן ממש מבינות אחת את השנייה.‬

93
00:05:18,680 --> 00:05:20,920
‫אני רק יודע‬
‫שמל לא רוצה לחזור למאורה של בר.‬

94
00:05:21,000 --> 00:05:22,440
‫לא.‬
‫-לא.‬

95
00:05:22,520 --> 00:05:25,000
‫וכשהיא יצאה עם השיער ככה,‬
‫היה ברור שהיא תיתן פייט.‬

96
00:05:25,080 --> 00:05:26,040
‫כן.‬

97
00:05:26,640 --> 00:05:29,760
‫קולה ולורנס לעומת זאת‬
‫הם מאוד שונים זה מזה.‬

98
00:05:29,840 --> 00:05:31,760
‫הם לא מאותו רקע.‬
‫-הם לא מאותו רקע.‬

99
00:05:31,840 --> 00:05:33,880
‫הם לא מאותו דור.‬
‫-כן.‬

100
00:05:33,960 --> 00:05:38,040
‫לדעתי זה יכול להשפיע ברגעי משבר,‬
‫שבהם אתה צריך ממש להיעזר בשותף שלך.‬

101
00:05:38,120 --> 00:05:39,360
‫כן.‬
‫-כן.‬

102
00:05:42,160 --> 00:05:45,280
‫אני אשחה ישר לרפסודה ואשחרר את העוגן,‬

103
00:05:45,800 --> 00:05:49,400
‫אתה תביא אליי את השקים,‬
‫אבל אז תשחה ישר לחוף.‬

104
00:05:49,480 --> 00:05:53,000
‫קולה ואני די קרובים בעצם.‬
‫כבר היינו באותה קבוצה פעם.‬

105
00:05:53,520 --> 00:05:58,920
‫אני מקווה שהכישורים הפיזיים שלו יעזרו לנו.‬
‫אנחנו מספיק בטוחים בעצמנו כדי לנצח.‬

106
00:06:00,920 --> 00:06:03,320
‫ואז שנינו ניקח אותם לריבוע הזה שעל החוף.‬

107
00:06:03,400 --> 00:06:06,480
‫לי וללורנס ילך מעולה.‬
‫אנחנו נשתף פעולה יפה.‬

108
00:06:06,560 --> 00:06:10,240
‫אני לא רוצה להיכנס למאורה של בר,‬
‫הוא כבר היה שם והוא מת מפחד מזה,‬

109
00:06:10,320 --> 00:06:13,280
‫אז אנחנו נעשה‬
‫כל מה שאפשר כדי לא להגיע לשם.‬

110
00:06:14,040 --> 00:06:18,040
‫אוקיי, אתם צריכים להיכנס לעמדות שלכם‬
‫ולהחזיק את מוט המתכת הזה.‬

111
00:06:20,600 --> 00:06:21,920
‫תהיו מוכנים.‬

112
00:06:22,560 --> 00:06:23,920
‫אוקיי, קדימה.‬

113
00:06:24,480 --> 00:06:26,520
‫קדימה. קדימה.‬

114
00:06:27,920 --> 00:06:31,800
‫קדימה.‬
‫-סטף, מל, קולה ולורנס במים.‬

115
00:06:33,600 --> 00:06:35,040
‫אוי, אלוהים!‬

116
00:06:36,520 --> 00:06:42,560
‫הגישה שלי באתגר הזה‬
‫היא ממש כל הזמן לומר לעצמי,‬

117
00:06:42,640 --> 00:06:46,320
‫"תגיע לרפסודה כמה שיותר מהר."‬

118
00:06:46,400 --> 00:06:50,320
‫זה יהיה השלב שבו אני אוכל להישען‬
‫על כישורי ההישרדות שלי.‬

119
00:06:52,880 --> 00:06:55,000
‫לא נראה לי שהם ידעו מה מצפה להם.‬

120
00:06:56,400 --> 00:06:58,480
‫זה היה ממש קשה.‬

121
00:06:59,720 --> 00:07:01,120
‫אני וסטף היינו פשוט…‬

122
00:07:05,680 --> 00:07:07,120
‫וזה לא הפסיק.‬

123
00:07:08,280 --> 00:07:12,080
‫אז אפשר לראות‬
‫שהקבוצה הכתומה התחילה ברגל ימין.‬

124
00:07:13,440 --> 00:07:18,800
‫מל נכנסה לתוך הרפסודה שלה,‬
‫אז כנראה שסטף אוספת את השקים.‬

125
00:07:19,400 --> 00:07:20,760
‫איפה העוגן?‬

126
00:07:20,840 --> 00:07:25,040
‫בקבוצה השחורה, אני‬
‫רואה שלורנס בדרך לרפסודה.‬

127
00:07:25,760 --> 00:07:27,960
‫טוב, עכשיו הם צריכים לאסוף את השקים.‬

128
00:07:28,040 --> 00:07:31,600
‫הם במרחק של בערך 100 מטר מהחוף,‬
‫והם צריכים לשחרר את כל השקים.‬

129
00:07:32,280 --> 00:07:35,200
‫הטקטיקה שלי היא‬
‫לא להיכנס לפניקה, אלא להיות שיטתי.‬

130
00:07:35,280 --> 00:07:36,120
‫- קולה -‬

131
00:07:36,200 --> 00:07:38,520
‫אין זמן לנוח. זה הזמן לתת פייט.‬

132
00:07:39,960 --> 00:07:43,240
‫היה רגע שבו שמתי לב שמל כבר בתוך הרפסודה,‬

133
00:07:43,320 --> 00:07:47,520
‫והסתכלתי אחורה, וראיתי‬
‫שלורנס פשוט מסתבך, ואמרתי לעצמי,‬

134
00:07:48,240 --> 00:07:49,720
‫"אוי, אלוהים."‬

135
00:07:49,800 --> 00:07:51,880
‫ידעתי שעשינו טעות רצינית.‬

136
00:07:54,200 --> 00:07:59,000
‫זרקתי את עצמי שוב ושוב על הרפסודה‬
‫בניסיון לטפס עליה. זה פשוט לא היה כזה קל.‬

137
00:08:04,360 --> 00:08:09,280
‫פתאום, המנגנון ההישרדותי שלי התחיל לפעול.‬

138
00:08:09,360 --> 00:08:10,680
‫אני לא נושם.‬

139
00:08:13,160 --> 00:08:14,720
‫טוב, נראה לי שלורנס מתקשה.‬

140
00:08:16,400 --> 00:08:17,240
‫הצילו!‬

141
00:08:19,800 --> 00:08:21,920
‫עושה רושם שלורנס צריך עזרה.‬

142
00:08:25,200 --> 00:08:26,440
‫אני לא נושם!‬

143
00:08:28,320 --> 00:08:29,360
‫טוב, תחזיק מעמד.‬

144
00:08:30,680 --> 00:08:31,640
‫אני לא נושם!‬

145
00:08:32,920 --> 00:08:34,120
‫אוי, אלוהים, לורנס.‬

146
00:08:35,280 --> 00:08:37,360
‫תקשיב, אני אקרא לסירה שתבוא, אוקיי?‬

147
00:08:38,960 --> 00:08:40,200
‫נראה לי שיש לנו בעיה.‬

148
00:08:40,720 --> 00:08:42,080
‫אני לא נושם. בבקשה!‬

149
00:08:42,720 --> 00:08:46,080
‫לא לקחתי בחשבון את זה‬
‫שיהיה כל כך קשה להיכנס לרפסודה.‬

150
00:08:46,600 --> 00:08:50,800
‫בדיעבד, אני הייתי צריך‬
‫להיות זה ששוחה לרפסודה כי אני יותר בכושר.‬

151
00:08:50,880 --> 00:08:53,160
‫אני מחזיק אותך. אני מחזיק אותך ממש חזק.‬

152
00:08:53,240 --> 00:08:54,360
‫אוי, אני לא נושם!‬

153
00:08:54,440 --> 00:08:56,120
‫טוב, אני מעלה אותך לקרש הזה.‬

154
00:09:00,040 --> 00:09:00,960
‫אוקיי, לורנס.‬

155
00:09:02,840 --> 00:09:04,600
‫אוקיי, אנחנו ניקח אותך לחוף.‬

156
00:09:04,680 --> 00:09:06,920
‫אתה בסדר.‬
‫-אני מצטער, קולה.‬

157
00:09:07,880 --> 00:09:10,160
‫אז חברי צוות הבטיחות חילצו את לורנס.‬

158
00:09:10,240 --> 00:09:13,080
‫אני חושבת שיכול להיות‬
‫שזה אומר שהוא יצא מהמשחק.‬

159
00:09:13,160 --> 00:09:16,720
‫יש לי ממש לחץ בחזה.‬

160
00:09:18,880 --> 00:09:20,440
‫אוקיי, אתה יכול ללכת?‬

161
00:09:21,320 --> 00:09:24,080
‫היי, חבר.‬
‫-אני לא נושם. סליחה.‬

162
00:09:24,160 --> 00:09:25,280
‫תחזור למים.‬

163
00:09:26,240 --> 00:09:27,720
‫אוקיי, תנשום עמוק.‬

164
00:09:32,560 --> 00:09:35,080
‫אני לא מצליח לקבל מספיק חמצן.‬
‫-כן, זה בסדר.‬

165
00:09:35,160 --> 00:09:38,720
‫אולי תישען על…‬
‫-אפשר להוריד את זה?‬

166
00:09:39,520 --> 00:09:40,520
‫זה בסדר.‬

167
00:09:40,600 --> 00:09:45,000
‫לא יכולתי לנשום. זה באמת היה מפחיד.‬
‫באמת חשבתי שאני עובר התקף לב.‬

168
00:09:45,080 --> 00:09:46,040
‫אוי, אלוהים.‬

169
00:09:48,480 --> 00:09:49,320
‫זה בסדר.‬

170
00:09:51,160 --> 00:09:53,200
‫פשוט תנשום עמוק.‬

171
00:09:57,960 --> 00:09:59,840
‫טוב, קולה, הקבוצה שלך איבדה מתמודד.‬

172
00:10:00,800 --> 00:10:02,840
‫זה פשוט משהו שקורה לפעמים, כן?‬

173
00:10:03,360 --> 00:10:05,320
‫אני מקווה שלורנס בסדר,‬

174
00:10:05,400 --> 00:10:09,400
‫אבל קרה הדבר הכי גרוע שהיה יכול לקרות‬
‫והפכתי לקבוצה של איש אחד.‬

175
00:10:09,920 --> 00:10:10,880
‫תתרכז במשימה.‬

176
00:10:10,960 --> 00:10:13,640
‫וכשנמצאים בתוך הים, זאת משימה בלתי אפשרית.‬

177
00:10:13,720 --> 00:10:16,840
‫אז הייתי מאוד מתוסכל.‬

178
00:10:23,000 --> 00:10:25,520
‫סטף אספה הרבה שקי אספקה,‬

179
00:10:25,600 --> 00:10:27,360
‫והיא גוררת את כולם לפה.‬

180
00:10:27,440 --> 00:10:31,120
‫היו רגעים שבהם הדופק שלי…‬
‫ממש הרגשתי את הלב שלי דופק,‬

181
00:10:31,200 --> 00:10:34,400
‫אבל בזכות זה שבר תפס אותי פעמיים‬

182
00:10:34,480 --> 00:10:37,000
‫יש לי יותר ידע…‬

183
00:10:37,080 --> 00:10:37,920
‫- סטף -‬

184
00:10:38,000 --> 00:10:38,840
‫וידע זה כוח.‬

185
00:10:39,680 --> 00:10:41,560
‫מל מושכת את הרפסודה.‬

186
00:10:41,640 --> 00:10:42,920
‫קדימה, בנות!‬

187
00:10:44,680 --> 00:10:46,240
‫קולה, אתה בסדר?‬
‫-כן, אני בסדר.‬

188
00:10:46,320 --> 00:10:51,800
‫אוקיי, אז הבנות בהחלט מובילות על קולה.‬

189
00:10:51,880 --> 00:10:53,880
‫הוא עדיין אוסף את השקים שלו.‬

190
00:10:54,600 --> 00:10:58,040
‫הייתי מאוד עייף, אבל לא היה סיכוי‬
‫שאני לא אסיים את המשימה.‬

191
00:10:58,120 --> 00:11:01,520
‫אני רק רוצה לסיים‬
‫את האתגר הזה הכי טוב שאני יכול.‬

192
00:11:03,840 --> 00:11:06,760
‫אבל אני וסטף היינו כל כך שקועות באתגר,‬

193
00:11:06,840 --> 00:11:10,160
‫שלא הסתכלנו על הקבוצה השנייה.‬
‫היינו מרוכזות במשימה שלנו.‬

194
00:11:10,240 --> 00:11:15,800
‫אז כשגילינו שלורנס עבר את מה שהוא עבר,‬

195
00:11:15,880 --> 00:11:19,600
‫ושקולה היה צריך‬
‫לסיים את האתגר לבד, היינו די בהלם.‬

196
00:11:20,400 --> 00:11:21,880
‫לורנס בסדר?‬
‫-איפה הוא?‬

197
00:11:21,960 --> 00:11:23,680
‫הוא שם, מקבל חמצן.‬

198
00:11:24,400 --> 00:11:28,840
‫לנסות לסיים את האתגר הזה‬
‫כבר היה מספיק דרמטי,‬

199
00:11:28,920 --> 00:11:32,560
‫אבל אז כשראיתי את לורנס עם מסכת חמצן,‬

200
00:11:32,640 --> 00:11:35,320
‫זה היה ממש מפחיד כי זה אמיתי.‬

201
00:11:38,000 --> 00:11:39,800
‫תמשכי! רוצי!‬

202
00:11:42,640 --> 00:11:43,680
‫תמשיכי למשוך!‬

203
00:11:43,760 --> 00:11:47,520
‫אני מותשת לחלוטין.‬

204
00:11:47,600 --> 00:11:50,840
‫תעלי אותה ליבשה‬
‫כדי שהיא לא תיסחף בחזרה. אלוהים.‬

205
00:11:51,920 --> 00:11:54,600
‫טוב, עכשיו תורידי את כל הדברים האלה.‬

206
00:11:57,000 --> 00:12:01,000
‫אני מרגישה כאילו שהשתמשתי‬
‫בכל טיפת כוח שהייתה לי.‬

207
00:12:01,520 --> 00:12:03,360
‫פשוט נתתי את כל כולי.‬

208
00:12:03,440 --> 00:12:05,720
‫כל הכבוד, סטף. עבודה טובה.‬

209
00:12:07,000 --> 00:12:09,920
‫אומרים שאף תוכנית לא מחזיקה מעמד‬
‫אחרי שנתקלים לראשונה באויב.‬

210
00:12:10,000 --> 00:12:12,400
‫עושה רושם שקולה שוחה לעבר החוף עכשיו,‬

211
00:12:12,480 --> 00:12:14,440
‫משהו שידרוש ממנו הרבה מאוד כוח,‬

212
00:12:14,520 --> 00:12:17,360
‫ואז כשהוא יגיע לפה‬
‫הוא יצטרך למשוך את הסירה לחוף.‬

213
00:12:18,600 --> 00:12:21,640
‫אני לא טיפוס שפורש מדברים.‬
‫אני בחיים לא נוטש את הקבוצה שלי.‬

214
00:12:21,720 --> 00:12:22,680
‫זה פשוט לא מי שאני.‬

215
00:12:22,760 --> 00:12:23,680
‫זה קטן עליך.‬

216
00:12:23,760 --> 00:12:25,640
‫מישהו הולך לנצח באתגר הזה.‬

217
00:12:27,520 --> 00:12:28,520
‫זה קשה.‬

218
00:12:29,360 --> 00:12:31,120
‫המים האלה הם לא צחוק.‬

219
00:12:31,200 --> 00:12:34,360
‫קולה מנסה לסיים את כל האתגר בעצמו.‬

220
00:12:35,440 --> 00:12:36,480
‫קולה, באנו לעזור לך!‬

221
00:12:37,080 --> 00:12:38,240
‫באנו לעזור.‬

222
00:12:38,320 --> 00:12:41,320
‫אבל אני וסטף הלכנו‬
‫לעזור לו כי זה הדבר הנכון לעשות.‬

223
00:12:44,280 --> 00:12:45,560
‫תמשיכו למשוך אותה.‬

224
00:12:46,160 --> 00:12:47,360
‫קדימה, בואו נעלה אותה לחוף.‬

225
00:12:48,000 --> 00:12:50,320
‫החובשים שמטפלים בלורנס,‬
‫סמנו לי שהכול בסדר.‬

226
00:12:50,840 --> 00:12:53,960
‫בר, הוא בסדר.‬
‫הוא רק צריך קצת אוויר. הוא יהיה בסדר.‬

227
00:12:55,840 --> 00:12:58,160
‫כל הכבוד לכולם.‬
‫-קולה, תרים את זה.‬

228
00:13:01,720 --> 00:13:03,520
‫טוב, תנו לו לסיים לבד.‬

229
00:13:04,240 --> 00:13:07,040
‫מקרה החירום נגמר.‬
‫מל, תני לו להמשיך לבד. סטף.‬

230
00:13:09,520 --> 00:13:11,480
‫מוכנה? אחת, שתיים, שלוש.‬

231
00:13:12,640 --> 00:13:16,720
‫כל הכבוד, בנות. זה הזיקוק שמסמן‬
‫את זה שהן הכניסו לשם את כל השקים שלהן.‬

232
00:13:21,160 --> 00:13:26,280
‫הייתי אסירת תודה על זה שלורנס בסדר,‬
‫הייתי אסירת תודה על זה שקולה בסדר,‬

233
00:13:26,360 --> 00:13:31,480
‫אבל אני כל כך שמחה שהצלחנו.‬

234
00:13:33,120 --> 00:13:35,320
‫קולה, תמשיך עד הסוף המר.‬

235
00:13:35,920 --> 00:13:37,040
‫כל הכבוד, קולה.‬

236
00:13:37,120 --> 00:13:38,560
‫שיתפנו פעולה יפה, אחותי.‬

237
00:13:39,080 --> 00:13:43,920
‫כל הכבוד. תודה שעזרתן. אני מעריך את זה.‬
‫כל הכבוד. יש דברים יותר חשובים בחיים.‬

238
00:13:44,000 --> 00:13:45,840
‫זה היה יום מאוד מתסכל.‬

239
00:13:45,920 --> 00:13:49,760
‫היינו יכולים לנצח.‬
‫שלא תבינו אותי לא נכון, הן היו מעולות.‬

240
00:13:49,840 --> 00:13:55,440
‫הן היו מהירות. אבל אנחנו‬
‫היינו צריכים לעבור הרבה דברים שהן לא.‬

241
00:13:56,280 --> 00:13:59,280
‫קדימה, קולה! תירה את הזיקוק שלך!‬

242
00:14:02,520 --> 00:14:03,440
‫כל הכבוד, קולה!‬

243
00:14:08,800 --> 00:14:11,720
‫לורנס, חזרת. אתה בסדר?‬

244
00:14:11,800 --> 00:14:13,160
‫כי כשאני מסתכלת עליך…‬
‫-אני בסדר.‬

245
00:14:13,240 --> 00:14:15,000
‫אני קצת דואגת לך.‬
‫-לא.‬

246
00:14:15,080 --> 00:14:17,200
‫חזר לו הצבע לפנים.‬
‫-זה יהיה בסדר.‬

247
00:14:17,280 --> 00:14:20,280
‫מה קרה?‬
‫-הסתבכתי מתחת לרפסודה.‬

248
00:14:20,360 --> 00:14:21,480
‫מפחיד.‬
‫-אבל למזלי…‬

249
00:14:22,000 --> 00:14:25,000
‫תודה. הצילו אותי.‬
‫-לא, עשית עבודה טובה.‬

250
00:14:25,080 --> 00:14:28,520
‫אם מישהו צריך להציל אותך,‬
‫כדאי לך שזה היה בר גרילס. כן.‬

251
00:14:29,040 --> 00:14:34,240
‫הסתבכתי קצת מתחת לרפסודה,‬

252
00:14:34,320 --> 00:14:38,360
‫והפכתי לאיש זקן שנכנס לפניקה.‬

253
00:14:38,880 --> 00:14:40,160
‫סתם הייתי ממש מטופש.‬

254
00:14:40,240 --> 00:14:44,200
‫אני בעצם, אתם יודעים…‬
‫נכנסתי לזה בכל הכוח וזה היה קצת מוגזם.‬

255
00:14:46,560 --> 00:14:48,600
‫אבל זהו. מטעויות לומדים.‬

256
00:14:51,120 --> 00:14:54,760
‫כל הכבוד לכן. אהבתי את זה שעבדתן קשה,‬
‫שעבדתן ביחד, שסיימתן את המשימה,‬

257
00:14:54,840 --> 00:14:55,920
‫ושאז עזרתן.‬

258
00:14:56,000 --> 00:15:01,160
‫לורנס, אנחנו צריכים לחבר לך עירוי,‬
‫לתת לך תמיסת מי מלח, לשמור שתהיה בצל,‬

259
00:15:01,240 --> 00:15:04,640
‫לקרר אותך, לתת לך נוזלים,‬
‫כי שניכם, מחר על הבוקר,‬

260
00:15:04,720 --> 00:15:06,360
‫נכנסים למאורה של בר.‬

261
00:15:06,440 --> 00:15:07,560
‫יש!‬

262
00:15:08,520 --> 00:15:09,680
‫איזו הקלה.‬

263
00:15:10,200 --> 00:15:13,240
‫כל הכבוד, בנות. הרווחתן את זה.‬

264
00:15:18,520 --> 00:15:20,240
‫הרגשתי שיצאתי קצת מרומה.‬

265
00:15:20,320 --> 00:15:21,880
‫האתגר לא היה הוגן.‬

266
00:15:22,840 --> 00:15:25,960
‫לדעתי האתגר שהקבוצה שלנו‬
‫התמודדה איתו היה קשה,‬

267
00:15:26,040 --> 00:15:27,880
‫והאתגר שלהן היה קל.‬

268
00:15:27,960 --> 00:15:32,120
‫אבל קרה מה שקרה, וזה מה שנשארנו איתו.‬

269
00:15:32,640 --> 00:15:34,840
‫פשוט חשבתי לעצמי, "רק תסיים את זה".‬

270
00:15:34,920 --> 00:15:39,040
‫"כל עוד תסיים את האתגר,‬
‫תוכל עדיין להיות קצת גאה בעצמך", לא ככה?‬

271
00:15:39,120 --> 00:15:43,880
‫באותו רגע שיחקתי בשביל הגאווה שלי,‬
‫כי ידעתי שכבר הפסדנו במרוץ.‬

272
00:15:43,960 --> 00:15:47,680
‫אז תחזרו למחנה, תנוחו קצת, ונתראה שם מחר.‬

273
00:15:47,760 --> 00:15:49,880
‫והחלמה מהירה. תשמור על עצמך.‬
‫-תודה.‬

274
00:15:53,480 --> 00:15:57,400
‫אני לא יכול לומר שאני לא מאוכזב. אני‬
‫לא מאוכזב מלורנס, לורנס נתן את כל כולו.‬

275
00:15:57,480 --> 00:15:59,840
‫אבל אני חושב‬
‫שכשקבוצה לא היינו מספיק טובים.‬

276
00:15:59,920 --> 00:16:04,800
‫וזה עלה לנו. זה עלה לנו ביוקר,‬
‫ועכשיו אנחנו נצטרך להיכנס למאורה של בר.‬

277
00:16:12,400 --> 00:16:13,240
‫ואו!‬

278
00:16:13,320 --> 00:16:18,240
‫יהיה מסוכן שם בפנים עכשיו.‬
‫-עכשיו כן. יש גלים גדולים.‬

279
00:16:18,320 --> 00:16:20,040
‫הים נראה די סוער היום.‬

280
00:16:21,640 --> 00:16:22,480
‫הם כאן!‬

281
00:16:22,560 --> 00:16:23,720
‫הם כאן!‬

282
00:16:25,760 --> 00:16:28,120
‫יש!‬
‫-חזרנו!‬

283
00:16:28,200 --> 00:16:29,440
‫יש!‬

284
00:16:29,520 --> 00:16:31,160
‫ברוכים השבים.‬
‫-תודה.‬

285
00:16:31,240 --> 00:16:36,280
‫לפני שנספר לכם על האתגר…‬
‫היה לנו בוקר די דרמטי.‬

286
00:16:36,360 --> 00:16:40,360
‫כדי שתבינו במה מדובר,‬
‫היינו צריכים לקפוץ מסירת מנוע…‬

287
00:16:40,440 --> 00:16:42,560
‫בזמן שהיא שטה במהירות גבוהה.‬
‫-לתוך המים…‬

288
00:16:42,640 --> 00:16:44,040
‫לאחור.‬
‫-לא נכון!‬

289
00:16:44,120 --> 00:16:46,800
‫נהדר. החלק הזה היה נהדר.‬
‫-ולשחות לעבר רפסודות.‬

290
00:16:46,880 --> 00:16:49,880
‫אני ברוב טיפשותי‬
‫התבלבלתי בין שחייה לבין טביעה.‬

291
00:16:49,960 --> 00:16:51,440
‫כן, עשיתי את זה פעם.‬

292
00:16:51,520 --> 00:16:52,680
‫אין מצב.‬
‫-כן.‬

293
00:16:52,760 --> 00:16:56,480
‫מה שקרה בעצם זה שנגמר לי הכוח‬
‫ונלחצתי והסתבכתי בתוך הרפסודה,‬

294
00:16:56,560 --> 00:17:02,280
‫ולא הצלחתי לשלוט באיך שהרגשתי,‬
‫אז קוצר הנשימה שלי הלך והחמיר עוד ועוד.‬

295
00:17:02,360 --> 00:17:07,160
‫אז לורנס הסתבך באמצע האתגר הרי…‬
‫-כן.‬

296
00:17:07,240 --> 00:17:09,600
‫ובגלל זה קולה נשאר לבד.‬
‫-לעשות הכול לבד?‬

297
00:17:09,680 --> 00:17:13,880
‫אז בסוף הוא עשה את כל האתגר,‬

298
00:17:13,960 --> 00:17:16,520
‫האתגר שנועד לקבוצות של שניים, לבד…‬

299
00:17:16,600 --> 00:17:17,720
‫ואו, קולה, יפה.‬

300
00:17:17,800 --> 00:17:21,400
‫כי הפחדן הזה שכב‬
‫על החוף כמו איזה דג, מנסה לנשום.‬

301
00:17:21,480 --> 00:17:23,400
‫טוב, לא, בואו ניתן את כל ההקשר.‬

302
00:17:24,200 --> 00:17:29,640
‫הייתה לנו טקטיקה מאוד טובה לאתגר.‬
‫כבר ממש עלינו לחוף, וסיימנו.‬

303
00:17:29,720 --> 00:17:30,560
‫ואז ראינו…‬

304
00:17:30,640 --> 00:17:33,040
‫ואז ראינו אותו שוכב על החול ומקבל חמצן‬

305
00:17:33,120 --> 00:17:37,040
‫ואותו עדיין רחוק בתוך המים,‬
‫אז הלכנו לעזור לו.‬

306
00:17:40,280 --> 00:17:41,560
‫כשחזרנו למחנה,‬

307
00:17:41,640 --> 00:17:46,920
‫קולה היה קצת לא תקשורתי,‬
‫ואני חושב שהוא הרגיש ש…‬

308
00:17:47,720 --> 00:17:49,080
‫לא שנעשה לו עוול,‬

309
00:17:49,600 --> 00:17:53,560
‫אבל אני חושב שהוא הרגיש‬
‫שהתחרות לא הלכה לטובתנו.‬

310
00:17:53,640 --> 00:17:56,720
‫אפשר רגע למחוא כפיים לקולה‬
‫על זה שהוא עשה את האתגר לבד?‬

311
00:17:56,800 --> 00:17:58,440
‫לא, אנחנו עזרנו לו.‬
‫-אנחנו עזרנו לו.‬

312
00:17:58,520 --> 00:18:00,840
‫לא, אנחנו עזרנו לו.‬
‫-רק על החוף, תירגעי.‬

313
00:18:02,880 --> 00:18:06,480
‫אני מאוד כועס כרגע. שום דבר לא פעל לטובתי.‬

314
00:18:06,560 --> 00:18:09,280
‫הרגשתי שהן ממש נכנסות למגננה,‬

315
00:18:09,360 --> 00:18:12,840
‫כי קרו הרבה מאוד דברים‬

316
00:18:12,920 --> 00:18:17,480
‫לפני שהן עזרו לי למשוך‬
‫את הקצה האחרון של החבל. כאילו, בחייכן.‬

317
00:18:17,560 --> 00:18:21,240
‫ואז פתאום זה אומר שהן עזרו לנו,‬

318
00:18:21,320 --> 00:18:26,160
‫וכאילו, "אה, כן, אז קולה‬
‫הוא איזה מסכן כזה שלא יכול להסתדר לבד",‬

319
00:18:26,240 --> 00:18:32,000
‫ו"הוא כזה גרוע שהוא היה צריך עזרה‬
‫אחרי שאנחנו כבר סיימנו את המשימה."‬

320
00:18:32,080 --> 00:18:34,000
‫ממש לא אהבתי את זה.‬

321
00:18:34,080 --> 00:18:37,240
‫שנספר לכם מי נכנסים למאורה של בר?‬
‫-כן.‬

322
00:18:37,320 --> 00:18:38,400
‫אנחנו…‬

323
00:18:39,120 --> 00:18:40,000
‫בקטע מוזר!‬

324
00:18:40,520 --> 00:18:42,760
‫אבל אני חייבת להגיד, כבר…‬

325
00:18:43,280 --> 00:18:46,000
‫זאת רק נקודת המבט שלי כי אני כנה מדי.‬

326
00:18:46,080 --> 00:18:50,160
‫כבר מההתחלה, גם אם היית מתאושש‬

327
00:18:50,240 --> 00:18:55,600
‫ועולה על הרפסודה, אני חושבת‬
‫שהטקטיקה שלנו הייתה מאוד מדויקת וצבאית.‬

328
00:18:55,680 --> 00:19:00,080
‫זה כן מוכיח שבר לא מרחם על אף אחד.‬
‫-כן.‬

329
00:19:00,160 --> 00:19:03,560
‫גם אם אתה צריך לקבל חמצן,‬
‫אתה תיכנס למאורה של בר.‬

330
00:19:03,640 --> 00:19:06,720
‫אתה עבדת מאוד קשה‬
‫כדי להציל את השותף שלך ואת עצמך.‬

331
00:19:06,800 --> 00:19:08,920
‫אתה עייף. אתה מותש.‬
‫-הוא היה חייב לעשות את זה לבד.‬

332
00:19:09,000 --> 00:19:13,200
‫יש לך את אחר הצהריים כדי להתאושש.‬
‫אתה צריך להיות במיטבך מחר, קולה.‬

333
00:19:15,800 --> 00:19:17,840
‫כל הכבוד לארבעתכם.‬

334
00:19:17,920 --> 00:19:20,120
‫כל הכבוד לכולם. ממש חוסר מזל, חבר'ה.‬

335
00:19:21,280 --> 00:19:25,160
‫כשחזרנו לבקתה האווירה הייתה מתוחה.‬

336
00:19:25,240 --> 00:19:29,200
‫לא הרגשתי שזה רגע חגיגי‬

337
00:19:30,200 --> 00:19:31,280
‫בשביל אף אחד,‬

338
00:19:31,360 --> 00:19:36,640
‫כי אנחנו לא נשלחנו‬
‫למאורה של בר וזה מאוד שימח אותנו,‬

339
00:19:36,720 --> 00:19:40,200
‫ועבדנו ממש קשה כדי שזה יקרה,‬

340
00:19:40,280 --> 00:19:45,880
‫אבל קולה, באופן טבעי,‬
‫כעס כי הוא חשב שזה לא הוגן.‬

341
00:19:45,960 --> 00:19:49,680
‫אחי, אל תתעצבן, גבר.‬

342
00:19:49,760 --> 00:19:51,840
‫זה מטורף, אחי.‬
‫-אל תתעצבן, גבר.‬

343
00:19:51,920 --> 00:19:54,520
‫זאת פשוט בדיחה. נתנו לי לעשות הכול לבד.‬

344
00:19:54,600 --> 00:19:56,920
‫ברור.‬
‫-אנשים אומרים, "עזרנו לך".‬

345
00:19:57,000 --> 00:19:59,560
‫לא, אני מבין אותך.‬
‫-עזרתן לי למשוך קצת את הסירה לחוף.‬

346
00:19:59,640 --> 00:20:02,040
‫זה מעצבן.‬
‫-זה מעצבן. לא הייתן שם.‬

347
00:20:02,120 --> 00:20:03,440
‫מותר לך להתעצבן, אחי.‬

348
00:20:03,520 --> 00:20:05,880
‫לא הייתן שם כשהייתי בתוך הים.‬

349
00:20:06,560 --> 00:20:09,440
‫בסדר? ובכלל לא ביקשתי‬
‫מכן עזרה. אתם מבינים?‬

350
00:20:09,520 --> 00:20:12,560
‫אני כן חושב שההערות של הקבוצה הכתומה…‬

351
00:20:12,640 --> 00:20:13,800
‫- ביג זו -‬

352
00:20:13,880 --> 00:20:18,360
‫קצת גרעו מהעובדה שקולה נאלץ‬
‫לעבוד מאוד קשה לבד.‬

353
00:20:18,960 --> 00:20:22,720
‫אני חושב שזה שמל אמרה‬
‫"עזרנו לקבוצה שלכם" ו"עזרנו לך"‬

354
00:20:22,800 --> 00:20:24,760
‫לא עזר לקולה בכלל.‬

355
00:20:24,840 --> 00:20:30,040
‫לדעתי הוא נפגע מזה.‬
‫כשאמרתן שעזרתן לו, הוא נפגע מזה לדעתי.‬

356
00:20:30,120 --> 00:20:32,080
‫באמת עזרנו לו.‬
‫-כן, וזה בסדר גמור.‬

357
00:20:32,160 --> 00:20:34,960
‫למה אני צריכה להגיד משהו?‬
‫מה אם אני אגיד משהו לא טוב?‬

358
00:20:35,040 --> 00:20:36,840
‫אז לפחות ניסית.‬

359
00:20:42,160 --> 00:20:44,720
‫באתי לבהות בך.‬
‫-לבהות בי?‬

360
00:20:45,240 --> 00:20:46,320
‫ולהגיד…‬

361
00:20:48,440 --> 00:20:52,840
‫שלא היית צריך את העזרה שלנו.‬
‫לא עזרנו לך כל כך הרבה, רק ממש בסוף.‬

362
00:20:52,920 --> 00:20:55,040
‫כן, זה נכון. עזרתן לי בסוף.‬
‫-כן.‬

363
00:20:55,120 --> 00:20:56,520
‫זה נכון.‬
‫-אז מה?‬

364
00:20:56,600 --> 00:20:58,920
‫זה בסדר.‬
‫-אז למה אתה לא מחייך?‬

365
00:20:59,000 --> 00:21:02,960
‫ממש מרגישים את זה‬
‫כשהאנרגייה שלך לא שם. כל החדר נהיה…‬

366
00:21:04,680 --> 00:21:06,280
‫כן.‬
‫-נכון?‬

367
00:21:06,360 --> 00:21:07,360
‫כן, את צודקת.‬

368
00:21:07,440 --> 00:21:09,640
‫אז לך תגיד…‬
‫-עשיתן עבודה ממש טובה.‬

369
00:21:09,720 --> 00:21:12,560
‫זה לא משנה. לך תגיד את מה שאתה חושב.‬

370
00:21:12,640 --> 00:21:16,040
‫לא, אני בסדר. אני מעדיף פשוט…‬
‫-לא, אנחנו לא רוצים שתהיה ככה.‬

371
00:21:16,120 --> 00:21:17,440
‫לא טוב לך ככה.‬

372
00:21:18,200 --> 00:21:20,720
‫ואני אוהבת לרדת עליך ושכיף לנו ביחד.‬

373
00:21:20,800 --> 00:21:26,280
‫אני מעדיף פשוט… לנוח היום. אין לי כוח לזה.‬
‫-אז זה אומר שלא נוכל לעשות ביחד צחוקים.‬

374
00:21:26,920 --> 00:21:28,800
‫תודיע לי כשאני יכולה להציק לך.‬

375
00:21:28,880 --> 00:21:30,440
‫כן, טוב…‬
‫-בבקשה?‬

376
00:21:32,440 --> 00:21:34,920
‫לי ולמל יש מערכת יחסים מאוד מוזרה,‬

377
00:21:35,000 --> 00:21:40,800
‫כי אני חושב שאנחנו מאוד מחבבים זה את זה,‬
‫אבל גם מעצבנים זה את זה.‬

378
00:21:40,880 --> 00:21:46,440
‫נראה לי שהיא פשוט ממש מזכירה לי את האחיות‬
‫הגדולות שלי אז אני מתייחס אליה כמו אליהן,‬

379
00:21:46,520 --> 00:21:50,040
‫והיא ידעה מה היא צריכה‬
‫לעשות ברגע הנכון כדי להרגיז אותי.‬

380
00:21:50,120 --> 00:21:53,360
‫כן, אבל היא כן חזרה‬
‫וביקשה סליחה בסגנון שלה.‬

381
00:22:01,600 --> 00:22:02,880
‫היי.‬

382
00:22:04,640 --> 00:22:05,840
‫זאת אשתך פה במרדף.‬

383
00:22:06,560 --> 00:22:11,560
‫כאילו, אתה תמיד מתלוצץ, אני יודעת‬
‫שכשאתה מול כולם אתה עושה מהכול צחוק,‬

384
00:22:11,640 --> 00:22:13,520
‫אבל זה מאוד הפחיד אותך, לא?‬

385
00:22:13,600 --> 00:22:16,440
‫זה היה ממש מפחיד. לא, זה באמת היה מפחיד.‬

386
00:22:16,520 --> 00:22:18,880
‫חשבתי שאני עובר התקף לב. באמת.‬

387
00:22:18,960 --> 00:22:20,920
‫שום דבר באזור הזה לא עבד.‬

388
00:22:21,000 --> 00:22:24,200
‫ככה הרגשתי.‬
‫-אוי, אלוהים. איזה פחד.‬

389
00:22:24,280 --> 00:22:28,720
‫נראה לי שבגלל זה אני עדיין מרגיש‬
‫קצת מעורער וקצת… אני עדיין קצת רגיש.‬

390
00:22:28,800 --> 00:22:30,120
‫אוי.‬
‫-כאילו, כולם היו…‬

391
00:22:31,000 --> 00:22:31,840
‫בוא אליי.‬

392
00:22:33,200 --> 00:22:36,840
‫לרוב אנחנו יורדים אחד על השני,‬
‫אנחנו לא חולקים רגשות משמעותיים!‬

393
00:22:36,920 --> 00:22:38,200
‫לא, אני יודע.‬
‫-זה מוזר.‬

394
00:22:38,280 --> 00:22:40,280
‫כשבר החזיק אותי…‬

395
00:22:41,200 --> 00:22:42,960
‫אני עוד אתחיל לבכות בסוף.‬

396
00:22:45,440 --> 00:22:47,800
‫זה מה שממש התחיל להרגיע אותי.‬

397
00:22:48,600 --> 00:22:51,600
‫אני כן מרגיש כאילו שניצלתי ממשהו רציני.‬

398
00:22:51,680 --> 00:22:52,520
‫כן.‬
‫-את מבינה?‬

399
00:22:52,600 --> 00:22:55,680
‫אני כן מרגיש שהיה יכול לקרות משהו נוראי.‬

400
00:22:57,320 --> 00:23:01,280
‫עברתי חוויה די משמעותית לדעתי.‬

401
00:23:01,360 --> 00:23:03,680
‫חוויה שהייתי קרוב בה למוות.‬

402
00:23:03,760 --> 00:23:08,560
‫הרגשתי כאילו שהגוף שלי,‬
‫שהוא מן הסתם די זקן בעצם, נוזף בי.‬

403
00:23:08,640 --> 00:23:13,360
‫אני מרגיש כאילו שנכשלתי בזה קצת.‬

404
00:23:13,880 --> 00:23:15,320
‫שזה נכון, באמת נכשלתי.‬

405
00:23:21,840 --> 00:23:25,320
‫לאחד מהחברים הספורטאים שלי‬
‫יש מאמן ויזואליזציה‬

406
00:23:25,920 --> 00:23:30,280
‫שעוזר לו לדמיין‬
‫איך הוא מבצע את כל התרגילים ומנצח.‬

407
00:23:30,360 --> 00:23:31,720
‫אף פעם לא היה לי מישהו כזה.‬

408
00:23:31,800 --> 00:23:35,400
‫כשגילו אותי הייתי בן 15.‬

409
00:23:35,480 --> 00:23:39,320
‫אז נדלג לזה שעליתי לווימבלדון, ניצחתי…‬
‫-כן.‬

410
00:23:39,400 --> 00:23:42,800
‫את יודעת, זה היה יום מאוד מיוחד,‬
‫אבל אני הייתי בעולם שלי, כן?‬

411
00:23:42,880 --> 00:23:47,960
‫איך הרגשת כשהיית‬
‫ברצף הניצחונות הזה, כראשון, הכי צעיר…‬

412
00:23:48,040 --> 00:23:49,160
‫מה עבר לך בראש אז?‬

413
00:23:49,240 --> 00:23:52,720
‫האתגר הכי גדול בעצם,‬
‫עד עכשיו, זה מה שבא אחר כך.‬

414
00:23:52,800 --> 00:23:55,040
‫תחשבי על טיילור סוויפט…‬
‫-כן.‬

415
00:23:55,120 --> 00:23:56,280
‫עכשיו.‬

416
00:23:57,040 --> 00:24:01,680
‫בזמנו, בגרמניה, הופעתי בחדשות כל יום.‬

417
00:24:02,200 --> 00:24:05,480
‫מה אכלתי, לאן הלכתי, עם מי אכלתי צהריים.‬

418
00:24:05,560 --> 00:24:08,400
‫אפילו ההורים שלי הרגישו מאוימים מזה.‬

419
00:24:08,480 --> 00:24:09,320
‫נכון. כן.‬

420
00:24:09,400 --> 00:24:12,760
‫כבר לא רואים את זה‬
‫אבל פעם הייתי מאוד חזק. הייתי יותר גבוה.‬

421
00:24:12,840 --> 00:24:17,440
‫מה זאת אומרת? לא התכווצת.‬
‫-כן. הייתי בערך 1.93 מ'.‬

422
00:24:18,080 --> 00:24:19,680
‫עכשיו אני 1.85 מ'.‬

423
00:24:19,760 --> 00:24:24,320
‫בגלל הניתוחים שעברתי במפרק הירך‬
‫ובברכיים ובקרסול, הם מנמיכים אותך.‬

424
00:24:24,400 --> 00:24:26,120
‫כן.‬
‫-איבדתי כמעט שמונה ס"מ.‬

425
00:24:26,200 --> 00:24:28,280
‫ושילמתי מחיר כבד.‬

426
00:24:28,360 --> 00:24:34,480
‫אבל השארת אחריך מורשת‬
‫שאי אפשר שלא לראות או לדבר עליה,‬

427
00:24:34,560 --> 00:24:35,840
‫וזה מדהים.‬

428
00:24:43,040 --> 00:24:46,840
‫ישבתי והסתכלתי על הים‬
‫ותהיתי מה באמת חשוב לי בחיים,‬

429
00:24:46,920 --> 00:24:48,600
‫וכל כך מאתגר פה‬

430
00:24:48,680 --> 00:24:52,920
‫כי אין מה לעשות חוץ מלחשוב.‬

431
00:24:53,000 --> 00:24:54,360
‫כן.‬
‫-את מבינה?‬

432
00:24:54,440 --> 00:24:56,720
‫ולהפנים… זאת אומרת, כשמקשיבים לכולם,‬

433
00:24:56,800 --> 00:24:59,600
‫שומעים כל כך הרבה‬
‫פרספקטיבות מעניינות על החיים,‬

434
00:24:59,680 --> 00:25:03,840
‫וכאילו, זה מציף אותי כי אני מקשיבה‬
‫ואף פעם לא הקשבתי לאנשים כל כך הרבה.‬

435
00:25:03,920 --> 00:25:04,760
‫גם אני לא.‬

436
00:25:04,840 --> 00:25:08,200
‫אף פעם לא… כאילו,‬
‫הרבה פעמים אני לא יודעת מה להגיד,‬

437
00:25:08,280 --> 00:25:13,760
‫כי אני רק מפנימה את הכול. כי האמת היא‬
‫שעדיין לא החלטתי מה הפילוסופיה שלי.‬

438
00:25:13,840 --> 00:25:16,520
‫גם אני לא.‬
‫-בחיים האמיתיים אני נוטה לדבר הרבה.‬

439
00:25:16,600 --> 00:25:18,080
‫אני לא מקשיבה מספיק.‬
‫-גם אני.‬

440
00:25:18,160 --> 00:25:22,840
‫וזה לקח מאוד חשוב שאני אצא איתו מפה,‬
‫גם אם זה יהיה אחרי המאורה של בר מחר.‬

441
00:25:22,920 --> 00:25:26,840
‫אבל יחד עם זה, אני לא רוצה‬
‫ללכת הביתה עדיין. אני עדיין לא מוכנה ללכת.‬

442
00:25:26,920 --> 00:25:27,760
‫- אונה -‬

443
00:25:27,840 --> 00:25:31,400
‫נראה לי שהבנתי למה אני פה, וזה כדי ללמוד‬
‫לקח חשוב משאר המתמודדים.‬

444
00:25:31,480 --> 00:25:34,600
‫יש פה אנשים‬
‫שהם הרבה יותר פתוחים ובטוחים בעצמם,‬

445
00:25:34,680 --> 00:25:39,960
‫אבל אני מצאתי את עצמי מקשיבה לאנשים הרבה.‬
‫לדעתי זה משהו שגם היה לי חסר בחיים,‬

446
00:25:40,040 --> 00:25:45,520
‫העובדה שלא ממש יכולתי לעבד דברים.‬
‫סחבתי איתי הרבה כאב וטראומה‬

447
00:25:45,600 --> 00:25:49,920
‫מאירועים מסוימים, אבל רוב הזמן, כשאני‬
‫לא מקשיבה לאנשים, אני אולי עושה טעויות,‬

448
00:25:50,000 --> 00:25:52,760
‫ונראה לי שהמחשבה על זה‬
‫שאני נכנסת מחר למאורה של בר‬

449
00:25:52,840 --> 00:25:57,520
‫ושאולי אני לא אוכל להמשיך‬
‫את המסע הזה קצת מפחידה אותי.‬

450
00:26:05,600 --> 00:26:08,520
‫אני לא קורא תווים,‬
‫אבל אני יכול לכתוב שיר ראפ תוך חמש דקות.‬

451
00:26:09,040 --> 00:26:11,520
‫גם אני, כמו זה ב"ואנאבי".‬

452
00:26:11,600 --> 00:26:13,720
‫זה מהשירותים.‬
‫-כתבתן לבד את השירים שלכן?‬

453
00:26:13,800 --> 00:26:15,920
‫אני כתבתי את הראפ מהשירותים.‬
‫-באמת?‬

454
00:26:16,000 --> 00:26:19,360
‫כן, לגמרי. למה חשבת‬
‫שזכינו בפרסי אייבור נובלו?‬

455
00:26:19,440 --> 00:26:20,480
‫בבקשה די.‬

456
00:26:20,560 --> 00:26:22,080
‫באמת זכינו.‬
‫-די.‬

457
00:26:22,160 --> 00:26:25,600
‫בבקשה אל תזלזל בספייס גירל. זה מביך.‬
‫-אני כן מזלזל.‬

458
00:26:25,680 --> 00:26:29,640
‫אתה לא חושב שזכינו בפרסי אייבור נובלו על…‬
‫-אני יודע שכן. סתם צחקתי.‬

459
00:26:29,720 --> 00:26:32,800
‫כל אחת מכן כתבה שירים משלה?‬
‫-כתבנו אותם ביחד.‬

460
00:26:33,320 --> 00:26:34,160
‫את כולם?‬

461
00:26:34,240 --> 00:26:37,120
‫את "מאמא" כתבנו בנפרד.‬

462
00:26:38,360 --> 00:26:40,360
‫הבית שלי היה התנצלות בפני אימא שלי.‬

463
00:26:41,400 --> 00:26:42,840
‫מה המשמעות של "זיג-אה-זיג-אה"?‬

464
00:26:43,360 --> 00:26:45,760
‫זה משהו שאני יודעת, ושאתה בחיים לא תדע.‬

465
00:26:46,360 --> 00:26:47,840
‫אני יודע מה זה אומר.‬

466
00:26:47,920 --> 00:26:49,440
‫אתה חושב שאתה יודע מה זה אומר.‬

467
00:26:49,520 --> 00:26:52,320
‫זה אומר דברים שונים לאנשים שונים.‬
‫-בדיוק.‬

468
00:26:52,840 --> 00:26:55,640
‫אני אוהבת לדבר על הספייס גירלז.‬
‫הספייס גירלז זה החיים שלי.‬

469
00:26:55,720 --> 00:26:58,440
‫אני לא אבוא ואתחיל להשוויץ‬
‫בקשר לספייס גירלז,‬

470
00:26:58,520 --> 00:27:01,480
‫אני צריכה לדבר על זה בצורה נחמדה.‬

471
00:27:01,560 --> 00:27:04,880
‫אני לא רוצה להיות כזה,‬
‫"עשיתי את זה, ועשיתי את זה, ו…"‬

472
00:27:04,960 --> 00:27:07,280
‫אני לא טיפוס כזה, אבל אלה החיים שלי,‬

473
00:27:07,360 --> 00:27:09,520
‫ואני מאוד גאה בזה שהייתי ספייס גירל.‬

474
00:27:09,600 --> 00:27:10,600
‫ברור שכן.‬

475
00:27:11,200 --> 00:27:15,800
‫יש רק חמש נשים בכל העולם כולו שיכולות‬
‫לומר שהן היו ספייס גירל, ואני אחת מהן.‬

476
00:27:20,200 --> 00:27:24,000
‫תראה עם מה התמודדת היום.‬
‫-אבל אני עדיין ממש מאוכזב מעצמי.‬

477
00:27:24,080 --> 00:27:28,120
‫התמודדת עם הלא נודע, והתגברת עליו.‬

478
00:27:28,640 --> 00:27:30,880
‫אתה יכול לעשות כל מה שאתה רוצה.‬
‫-תודה. גם אתה.‬

479
00:27:30,960 --> 00:27:32,760
‫לא, אני מעריך את זה.‬
‫-לגמרי, אחי.‬

480
00:27:32,840 --> 00:27:37,240
‫ובהצלחה מחר, כי אני יודע שנצטרך להיפרד‬
‫ושכל אחד יצטרך להילחם את הקרב שלו בעצמו.‬

481
00:27:37,320 --> 00:27:39,680
‫כל מה שאנחנו צריכים‬
‫לעשות זה להחזיק מעמד שעה.‬

482
00:27:40,240 --> 00:27:44,640
‫אם כולנו נחזיק מעמד שעה בלי שיתפסו אותנו,‬
‫תאר לעצמך איזה גדול זה יהיה.‬

483
00:27:52,960 --> 00:27:55,200
‫איך היה?‬
‫-נראה לי שטוב.‬

484
00:27:55,280 --> 00:27:56,600
‫יופי.‬
‫-יופי.‬

485
00:27:57,360 --> 00:27:59,840
‫עושה רושם שאתה הולך יותר טוב.‬
‫-זה נראה יותר טוב.‬

486
00:27:59,920 --> 00:28:03,600
‫כלומר, אני מרגיש את זה,‬
‫אבל זה לא בדיוק כואב.‬

487
00:28:03,680 --> 00:28:05,920
‫אתם מבינים? זה לא מגביל אותי.‬
‫-מעולה.‬

488
00:28:06,440 --> 00:28:09,440
‫היה לי תור ל-MRI.‬

489
00:28:09,520 --> 00:28:12,160
‫עדיין לא ראיתי את התוצאות עצמן.‬

490
00:28:12,760 --> 00:28:14,400
‫אז…‬
‫-אבל אתה נראה הרבה יותר רגוע.‬

491
00:28:14,480 --> 00:28:17,280
‫אתה נראה כאילו שהוקל לך.‬

492
00:28:17,360 --> 00:28:18,280
‫כן.‬

493
00:28:18,360 --> 00:28:20,440
‫כי הסתרת הרבה מאוד כאב, לא?‬
‫-כן.‬

494
00:28:20,520 --> 00:28:22,400
‫בואו נשתה לחיי המלך בוריס!‬

495
00:28:23,240 --> 00:28:25,000
‫המלך חזר!‬

496
00:28:31,640 --> 00:28:33,680
‫יש מצב שזה יהיה הלילה האחרון שלנו פה.‬

497
00:28:33,760 --> 00:28:34,680
‫נכון.‬

498
00:28:35,200 --> 00:28:36,240
‫תיהנו מהרגע.‬

499
00:28:36,320 --> 00:28:39,840
‫כן, בואו ניהנה מהרגע. זה גם ככה‬
‫כל מה שאפשר לעשות בחיים. כאילו, בכל יום.‬

500
00:28:39,920 --> 00:28:43,920
‫אי אפשר לחיות בעתיד, ואי אפשר לחזור לעבר.‬
‫אפשר רק להיות בכאן ועכשיו.‬

501
00:28:44,000 --> 00:28:45,880
‫אנחנו ניכנס לשם מוכנים.‬
‫-כן.‬

502
00:28:45,960 --> 00:28:49,480
‫ויהיה מה שיהיה.‬
‫היי, גם הילדים שלך יהיו גאים בך.‬

503
00:28:49,560 --> 00:28:53,120
‫אני יודעת. אימא ג'ונגל!‬

504
00:29:00,760 --> 00:29:02,480
‫היו פה בפנים הרבה חרקים.‬

505
00:29:02,560 --> 00:29:04,480
‫העפתי אותם החוצה.‬
‫-תודה.‬

506
00:29:04,560 --> 00:29:07,280
‫טוב, לא את כולם… אני מקווה שאת כולם.‬

507
00:29:07,880 --> 00:29:09,240
‫זה מה יש, אה?‬

508
00:29:10,760 --> 00:29:17,640
‫בחיים לא הייתי במצב שהיה כל כך קשה‬
‫מבחינה גופנית כמו היום. בחיים לא.‬

509
00:29:17,720 --> 00:29:22,200
‫כאילו, למרבה הפלא, אני מרגיש‬
‫די מוכן לקראת המאורה של בר הפעם.‬

510
00:29:22,280 --> 00:29:24,720
‫לורנס, אני רק מכניסה לך את הרגליים פנימה.‬

511
00:29:24,800 --> 00:29:27,920
‫כן, זאת חוויה מאוד לא נעימה,‬
‫כן, זה מאוד מפחיד,‬

512
00:29:28,000 --> 00:29:32,720
‫אבל האמת היא שאני יודע שהמאורה של בר‬
‫הרבה פחות מפחידה ממה שקרה היום.‬

513
00:29:48,160 --> 00:29:50,160
‫תזכור שאתה צריך להיות במיטבך היום.‬
‫-אני אזכור.‬

514
00:29:50,240 --> 00:29:53,560
‫ואל תעשה פיפי.‬
‫-אני לא אעשה פיפי.‬

515
00:29:53,640 --> 00:29:54,480
‫או קקי!‬

516
00:29:56,800 --> 00:29:57,880
‫ישנת בסדר?‬

517
00:29:58,760 --> 00:30:01,360
‫התעוררתי בשתיים,‬
‫ולא ממש הצלחתי לחזור לישון.‬

518
00:30:01,440 --> 00:30:03,640
‫היה כל כך חם. נעשיתי ממש דביק.‬

519
00:30:04,160 --> 00:30:07,360
‫זה לא היה בגלל הלחץ של לילה לפני?‬
‫-לא.‬

520
00:30:07,440 --> 00:30:09,120
‫זה קורה לי לפעמים.‬
‫-כן.‬

521
00:30:11,960 --> 00:30:16,400
‫אני קצת חושש שכשאני אלבש את זה אני‬
‫איראה כאילו שאני יותר שייך לקרנבל בריו.‬

522
00:30:16,480 --> 00:30:18,080
‫שלך בוודאות הכי מפואר.‬

523
00:30:18,760 --> 00:30:19,880
‫שלום!‬

524
00:30:20,600 --> 00:30:22,480
‫אני פה.‬
‫-די!‬

525
00:30:24,080 --> 00:30:25,760
‫רק בינינו, במי היית בוחרת?‬

526
00:30:25,840 --> 00:30:28,800
‫אני חושבת שלורנס רגיל לזה,‬
‫הוא כבר היה שם פעם.‬

527
00:30:29,320 --> 00:30:32,600
‫אני רוצה שלאונה ילך טוב.‬
‫מבין כולם היא זאת שאני הכי רוצה שתחזור.‬

528
00:30:32,680 --> 00:30:35,160
‫אני אוהב את דני וקולה,‬
‫אבל אני אשמח אם אחד מהם ילך הביתה.‬

529
00:30:36,400 --> 00:30:37,240
‫באמת?‬

530
00:30:37,760 --> 00:30:39,720
‫אני אוהב את כולכם, אבל זאת תחרות.‬

531
00:30:40,960 --> 00:30:42,880
‫ברגע שהוא אמר את זה הייתי…‬

532
00:30:42,960 --> 00:30:43,800
‫- שירלי -‬

533
00:30:43,880 --> 00:30:47,280
‫בשוק, כי זה נראה שלב קצת מוקדם במשחק‬
‫בשביל זה, והוא בחור חמוד,‬

534
00:30:47,360 --> 00:30:51,640
‫אבל עכשיו אני יודעת שביג זו מאוד תחרותי.‬

535
00:30:51,720 --> 00:30:55,680
‫דני, הוא הרגע אמר‬
‫שהוא ישמח אם אתה וקולה תלכו הביתה,‬

536
00:30:55,760 --> 00:30:57,560
‫כי אתם המתחרים הכי קשים.‬

537
00:30:57,640 --> 00:31:00,920
‫הוא חושב שנשים פחות חזקות גברים.‬
‫-לא אמרתי את זה!‬

538
00:31:01,000 --> 00:31:05,200
‫לא אמרתי את זה. מתי אמרתי את זה?‬
‫-זה די השתמע ממה שאמרת.‬

539
00:31:05,280 --> 00:31:08,720
‫אוקיי, אז מה עם לורנס?‬
‫-אני צוחקת!‬

540
00:31:08,800 --> 00:31:10,600
‫מה עם לורנס?‬
‫-אבל אני בעצם לא.‬

541
00:31:10,680 --> 00:31:12,240
‫את קורעת.‬

542
00:31:12,320 --> 00:31:14,920
‫אני בסך הכול מדברת בכנות.‬
‫-גם אני. לכן אמרתי את מה שאמרתי.‬

543
00:31:15,720 --> 00:31:19,280
‫והוא אמר שבייחוד לא יהיה‬
‫לו אכפת אם זה יהיה אתה, דני.‬

544
00:31:19,360 --> 00:31:22,120
‫כן.‬
‫-אני צוחקת!‬

545
00:31:22,200 --> 00:31:24,600
‫אני מבינה שמל יכולה להרגיז אנשים‬

546
00:31:24,680 --> 00:31:27,000
‫ואז להגיד, "אני סתם צוחקת",‬

547
00:31:27,080 --> 00:31:30,800
‫אבל בשלב הזה כבר אי אפשר להחזיר‬
‫את הגלגל לאחור. ברגע שמשהו יוצא לך מהפה,‬

548
00:31:31,400 --> 00:31:34,680
‫את צריכה לחשוב על איך‬
‫הוא עומד להשפיע על מי שנמצא סביבך.‬

549
00:31:36,760 --> 00:31:39,200
‫אני חושבת שלכל אחד‬
‫יש את הדעה שלו, זה דבר טוב בעיניי,‬

550
00:31:39,720 --> 00:31:44,920
‫אבל אני לא בטוחה שזה משהו שמל הייתה צריכה‬
‫לספר לבנים לפני שהם עומדים לצאת לאתגר.‬

551
00:31:45,000 --> 00:31:46,800
‫את מבינה אותי?‬
‫-זה מה שאני אמרתי.‬

552
00:31:46,880 --> 00:31:49,480
‫אני לא בטוחה בקשר לטקטיקות האלה.‬

553
00:31:49,560 --> 00:31:51,560
‫אותי זה היה מאוד מעצבן.‬

554
00:31:51,640 --> 00:31:53,920
‫הייתי כזה, "אוי, זה קצת…"‬

555
00:31:54,000 --> 00:31:57,200
‫והקטע של "אני צוחקת", לא את לא.‬

556
00:32:01,560 --> 00:32:04,280
‫אז עברו על הסלבריטאים כמה ימים סוערים.‬

557
00:32:04,360 --> 00:32:08,440
‫הם ביקרו בגבהים מעל ערוץ רייזור,‬
‫נזרקו מסירה אל תוך הים,‬

558
00:32:08,520 --> 00:32:12,440
‫ולורנס קיבל חמצן מרופאה‬
‫שהייתה לבושה בביקיני. איזה כיף לו.‬

559
00:32:12,960 --> 00:32:17,160
‫בנוסף לכל זה,‬
‫ארבעה מהם עומדים להיכנס למאורה של בר.‬

560
00:32:22,360 --> 00:32:23,800
‫שלום!‬

561
00:32:23,880 --> 00:32:25,080
‫בואו תצטרפו אליי.‬

562
00:32:27,200 --> 00:32:28,400
‫בואו, חברים.‬

563
00:32:29,440 --> 00:32:31,080
‫שלום, הולי.‬
‫-אתה בסדר?‬

564
00:32:31,160 --> 00:32:32,680
‫כן…‬
‫-פשוט ממש חם לנו!‬

565
00:32:32,760 --> 00:32:33,920
‫מאוד חם היום.‬

566
00:32:36,840 --> 00:32:39,120
‫טוב, אתם נראים מאוד רגועים.‬

567
00:32:39,200 --> 00:32:41,680
‫ואתם נראים מאוד מפחידים.‬
‫-כן.‬

568
00:32:41,760 --> 00:32:43,680
‫ומאוד מפחדים.‬
‫-אין לי ספק.‬

569
00:32:45,240 --> 00:32:47,640
‫אז קולה, לורנס, אונה ודני,‬

570
00:32:47,720 --> 00:32:50,200
‫אתם עומדים להיכנס למאורה של בר.‬

571
00:32:50,280 --> 00:32:54,560
‫המטרה שלכם היא‬
‫להצליח או לחמוק מבר או לברוח מהמאורה.‬

572
00:32:54,640 --> 00:32:56,360
‫אתם תהיו בפנים למשך שעה.‬

573
00:32:56,880 --> 00:33:00,640
‫יש שלוש יציאות.‬
‫כל יציאה יכולה לשמש רק אחד מכם.‬

574
00:33:00,720 --> 00:33:01,560
‫- יציאה -‬

575
00:33:01,640 --> 00:33:06,280
‫אל תשכחו שאתם לא צריכים להיזהר רק מבר.‬
‫שימו לב שאתם לא נופלים לאחת מהמלכודות.‬

576
00:33:06,360 --> 00:33:11,040
‫כל סלבריטאי שייתפס על ידי בר‬
‫או יילכד במלכודות שלו יהיה בסכנת הדחה.‬

577
00:33:11,120 --> 00:33:14,080
‫אחד מכם ילך הביתה היום.‬

578
00:33:17,320 --> 00:33:21,440
‫שיהיה לכם בהצלחה.‬
‫הגיע הזמן להיכנס למאורה של בר.‬

579
00:33:21,520 --> 00:33:22,920
‫קדימה!‬
‫-בהצלחה, חברים.‬

580
00:33:23,000 --> 00:33:24,480
‫זה קטן עליכם.‬
‫-בהצלחה.‬

581
00:33:24,560 --> 00:33:25,680
‫בהצלחה!‬
‫-קדימה!‬

582
00:33:25,760 --> 00:33:28,200
‫תשמרו על עצמכם! במיוחד אתה, לורנס.‬
‫-בהצלחה!‬

583
00:33:31,880 --> 00:33:35,560
‫אתמול לא הלך טוב,‬
‫אבל זה לא מייצג אותי. אני לא אחד שמפסיד.‬

584
00:33:35,640 --> 00:33:37,840
‫אז, בר, אם אתה רוצה למצוא אותי,‬

585
00:33:37,920 --> 00:33:41,320
‫אתה תצטרך ממש להתאמץ,‬
‫כי אני עומד לצאת משם עוד לפני שתשים לב.‬

586
00:33:45,720 --> 00:33:47,480
‫אני ממש לא רוצה ללכת הביתה.‬

587
00:33:47,560 --> 00:33:52,920
‫אני ממש רוצה לדחוף את עצמי ולאתגר את עצמי,‬
‫אז אני עומדת להילחם בכל הכוח.‬

588
00:33:53,000 --> 00:33:55,640
‫אני מתה להיכנס לשם ומתה לצאת משם.‬

589
00:34:00,160 --> 00:34:03,320
‫כשאתה ספורטאי, אתה לא יכול לתרץ תירוצים,‬

590
00:34:03,400 --> 00:34:07,120
‫ובמקרה שלי, ברגע שיגיע הזמן,‬
‫אני אהיה מוכן.‬

591
00:34:10,560 --> 00:34:14,840
‫ניצבתי מול המוות,‬
‫אבל אני לא נכנע לתבוסתניות.‬

592
00:34:15,360 --> 00:34:19,360
‫האריה הזקן הוא זה שתמיד צריך להיזהר ממנו,‬

593
00:34:19,440 --> 00:34:24,560
‫והכפירים הצעירים האלה‬
‫צריכים מאוד להיזהר מהאריה הזקן הזה.‬

594
00:34:30,320 --> 00:34:31,480
‫אוקיי.‬

595
00:34:32,760 --> 00:34:33,760
‫אז אנחנו פה.‬

596
00:34:34,280 --> 00:34:35,800
‫ואלה שבילים?‬

597
00:34:35,880 --> 00:34:36,960
‫יכול להיות.‬

598
00:34:37,040 --> 00:34:39,840
‫למה אני מגלה לכם? תראו אתכם.‬

599
00:34:39,920 --> 00:34:44,680
‫יש לכם יתרון פיזי אדיר‬
‫על הסבא הזה פה שלובש עציץ.‬

600
00:34:44,760 --> 00:34:46,800
‫אבל לך יש את השכל, אחי.‬

601
00:34:48,920 --> 00:34:50,760
‫כדי לצאת דרך אחת מהיציאות,‬

602
00:34:50,840 --> 00:34:53,760
‫מתמודדי המאורה יצטרכו למצוא כלי מיוחד.‬

603
00:34:53,840 --> 00:34:57,880
‫הפרטים בנוגע לכלי שהם יצטרכו‬
‫ולמיקום שלו נמצאים ביציאות.‬

604
00:34:58,400 --> 00:35:00,080
‫למישהו יש מושג לאן הוא הולך?‬

605
00:35:00,160 --> 00:35:03,320
‫אני חושב שלא כדאי שנחלוק‬
‫את המידע הזה. למה?‬

606
00:35:03,840 --> 00:35:08,200
‫אבל הפעם, בר הציב‬
‫על גבי חלק מהכלים מלכודות עם טיימר.‬

607
00:35:08,280 --> 00:35:10,560
‫אם הם יפעילו אחת מהן, הם יהיו בצרות.‬

608
00:35:15,760 --> 00:35:18,120
‫קדימה. יש לנו עבודה.‬

609
00:35:18,880 --> 00:35:24,160
‫זאת הפעם השנייה שלי במאורה של בר,‬
‫ואני חושב שדווקא יש לי יתרון מסוים.‬

610
00:35:25,320 --> 00:35:31,080
‫שלושת המתמודדים האחרים‬
‫מלאים בנעורים ובחיוניות ובמרץ ובאנרגייה,‬

611
00:35:31,160 --> 00:35:32,920
‫אבל הם מאוד בלחץ.‬

612
00:35:33,880 --> 00:35:37,000
‫בואו נודיע להם שהציד מתחיל.‬

613
00:35:42,000 --> 00:35:43,840
‫התחלנו. אוקיי.‬

614
00:35:45,680 --> 00:35:48,520
‫אוי, אלוהים. נראה לי‬
‫שאני צריכה לעלות מהצד האחורי.‬

615
00:35:49,560 --> 00:35:51,360
‫יש לי סיוטים שבהם מישהו רודף אחריי,‬

616
00:35:51,960 --> 00:35:55,640
‫אז המשימה שלי‬
‫במאורה של בר היא פשוט לעוף משם.‬

617
00:35:57,680 --> 00:36:00,520
‫התוכנית שלי כרגע היא לנסות‬
‫לחפור מתחת לגדר,‬

618
00:36:00,600 --> 00:36:04,040
‫ותחושת הבטן שלי היא שלורנס כבר עשה‬
‫את זה פעם, ואולי אני אגיע לשם לפניו.‬

619
00:36:04,120 --> 00:36:05,080
‫- אונה, מרחק מהיציאה: 543 מ' -‬

620
00:36:06,360 --> 00:36:08,200
‫איפה אני? לאן אתה הולך?‬

621
00:36:08,720 --> 00:36:10,520
‫אני אנסה לחפור מתחת לגדר.‬

622
00:36:10,600 --> 00:36:11,440
‫- יציאה -‬

623
00:36:11,520 --> 00:36:14,960
‫כרגע אני קצת לחוץ,‬
‫אני קצת מפחד, ואני לא רוצה שיתפסו אותי.‬

624
00:36:15,040 --> 00:36:16,320
‫- קולה, מרחק מהיציאה: 631 מ' -‬

625
00:36:16,400 --> 00:36:19,160
‫די סטיתי מהמסלול, וקצת הלכתי לאיבוד.‬

626
00:36:19,240 --> 00:36:20,640
‫הנחתי שזה בטח יקרה.‬

627
00:36:22,120 --> 00:36:24,080
‫מה שקרה אתמול לא היה מתוכנן.‬

628
00:36:24,160 --> 00:36:28,920
‫אני צריך לשכוח מזה,‬
‫ולחשוב על המצב שאני נמצא בו כרגע.‬

629
00:36:33,160 --> 00:36:34,880
‫אז בר כבר יצא.‬

630
00:36:38,080 --> 00:36:42,040
‫ברור שיש יציאה אחת‬
‫שאני מכיר טוב, יציאת הגדר,‬

631
00:36:42,120 --> 00:36:45,440
‫אבל אני יודע‬
‫שהגבעה שמובילה לשם מאוד תלולה.‬

632
00:36:45,520 --> 00:36:48,760
‫שמתי עין על יציאת הארבע על ארבע.‬

633
00:36:48,840 --> 00:36:50,240
‫- לורנס, מרחק מהיציאה: 352 מ' -‬

634
00:36:50,320 --> 00:36:53,400
‫היתרון שיש לי הוא שלדעתי אני אצליח‬
‫למצוא את הדרך לשם…‬

635
00:36:53,480 --> 00:36:54,320
‫- יציאה -‬

636
00:36:54,400 --> 00:36:55,640
‫בלי לרוץ מהר מדי.‬

637
00:36:59,000 --> 00:37:01,040
‫אוקיי, אנחנו נרד למטה מפה.‬

638
00:37:02,120 --> 00:37:04,120
‫- דני - קולה - אונה - לורנס - בר -‬

639
00:37:04,200 --> 00:37:09,760
‫אוקיי, אני הולך ישר למרכז המאורה‬
‫כי שם הכי סביר שאני אראה אנשים עוברים.‬

640
00:37:09,840 --> 00:37:11,600
‫אני אמצא נקודה שהם יצטרכו לעבור בה,‬

641
00:37:12,280 --> 00:37:15,760
‫כנראה בתחתית של זה,‬
‫ליד הנהר, ואז אני אחכה בסבלנות.‬

642
00:37:18,040 --> 00:37:20,520
‫אוקיי. השביל מתפצל.‬

643
00:37:21,320 --> 00:37:23,440
‫כן. לעקוב אחריו ימינה.‬

644
00:37:24,120 --> 00:37:27,720
‫זה עומד להיות הרבה יותר קשה‬
‫מאשר לשחק רוגבי במשך 80 דקות.‬

645
00:37:27,800 --> 00:37:31,040
‫התוכנית שלי היא‬
‫להגיע ליציאה כמה שיותר מהר.‬

646
00:37:31,120 --> 00:37:32,240
‫- דני, מרחק מהיציאה: 246 מ' -‬

647
00:37:32,320 --> 00:37:36,880
‫אני רוצה ללכת ליציאת הסולם, אבל אם אני‬
‫לא אצליח להגיע לשם אני אוכל לאלתר בדרך.‬

648
00:37:36,960 --> 00:37:37,800
‫- יציאה -‬

649
00:37:38,560 --> 00:37:42,440
‫אני מת על קוסטה ריקה, אני מת על הג'ונגל,‬
‫ואני מת על זה שאני לומד דברים מבר.‬

650
00:37:42,520 --> 00:37:45,440
‫אני לא רוצה שהחוויה הזאת תיגמר מהר.‬
‫אני רוצה להישאר עד הסוף.‬

651
00:37:51,440 --> 00:37:52,960
‫מישהו פגע בחוט ממולכד.‬

652
00:37:54,360 --> 00:37:56,000
‫הם מתקדמים מהר.‬

653
00:37:59,760 --> 00:38:01,800
‫דני. אוקיי, הנה עוד אחד.‬

654
00:38:01,880 --> 00:38:05,040
‫הוא לא זהיר, אבל נשמע שזה די קרוב.‬

655
00:38:05,120 --> 00:38:05,960
‫בואו נלך.‬

656
00:38:06,040 --> 00:38:07,880
‫- דני, מרחק מבר: 53 מ' -‬

657
00:38:14,200 --> 00:38:16,120
‫רגע, מתכופפים. מי זה?‬

658
00:38:21,880 --> 00:38:22,920
‫קולה.‬

659
00:38:32,560 --> 00:38:36,440
‫אוקיי, אז כמעט התנגשתי בקולה.‬

660
00:38:36,520 --> 00:38:37,520
‫אוקיי.‬

661
00:38:38,760 --> 00:38:40,760
‫אני אנסה לחתוך אותו מהכיוון הזה.‬

662
00:38:41,560 --> 00:38:42,400
‫קדימה.‬

663
00:38:56,360 --> 00:38:57,280
‫מי זה?‬

664
00:39:01,800 --> 00:39:04,480
‫יש לו מעין מבט כזה בעיניים.‬

665
00:39:04,560 --> 00:39:06,400
‫הוא לא רוצה שיתפסו אותו.‬

666
00:39:07,720 --> 00:39:10,640
‫הוא יהיה טרף שיהיה לי קשה לתפוס,‬

667
00:39:11,160 --> 00:39:13,000
‫אבל אני אוהב אתגרים.‬

668
00:39:13,520 --> 00:39:14,600
‫אנחנו נתפוס אותו.‬

669
00:39:17,520 --> 00:39:19,240
‫מה הסיכויים שלהם לדעתך?‬

670
00:39:19,320 --> 00:39:22,360
‫לדעתי יכול להיות שללורנס יהיה קשה.‬

671
00:39:23,280 --> 00:39:26,360
‫אחרי אתמול, אני לא יודע‬
‫מה עוד נשאר לו לתת.‬

672
00:39:26,440 --> 00:39:28,960
‫כן.‬
‫-הוא היחיד שכבר היה שם.‬

673
00:39:29,040 --> 00:39:30,760
‫כן, יש לו יתרון ענק.‬
‫-כן.‬

674
00:39:30,840 --> 00:39:32,960
‫אונה הייתה מאוד מודאגת עד עכשיו.‬

675
00:39:33,040 --> 00:39:35,960
‫יכול להיות שהיא‬
‫לא ערנית כמו שהיא צריכה ויכולה להיות.‬

676
00:39:36,040 --> 00:39:40,880
‫לאונה, לדעתי, יש חלק כלשהו‬
‫בתודעה שלה שרוצה להוכיח לה‬

677
00:39:40,960 --> 00:39:42,960
‫שהיא יכולה לעשות את זה ושהיא חזקה.‬

678
00:39:43,040 --> 00:39:44,680
‫היא מאוד נחושה.‬

679
00:39:46,400 --> 00:39:51,880
‫קולה דוחף את עצמו מאוד חזק.‬
‫דני היה קפטן של כמה קבוצות רוגבי.‬

680
00:39:51,960 --> 00:39:52,960
‫כן.‬

681
00:39:53,040 --> 00:39:56,960
‫אני לא בטוחה שדני חזק‬
‫מבחינה מנטלית כמו שאתה חושב שהוא.‬

682
00:39:57,040 --> 00:39:59,760
‫עבר קצת זמן מאז שהוא שיחק באופן מקצועי,‬

683
00:39:59,840 --> 00:40:02,800
‫והוא אימץ לעצמו גישה מאוד רגועה,‬

684
00:40:02,880 --> 00:40:05,840
‫הוא מאוד מחובר לטבע,‬

685
00:40:05,920 --> 00:40:08,680
‫אבל זה לא תמיד טוב כשצריך להתחיל לפעול.‬

686
00:40:19,720 --> 00:40:21,120
‫הגעתי לירוק.‬

687
00:40:21,200 --> 00:40:23,720
‫אני מניחה שזה בטח איפשהו כאן.‬

688
00:40:23,800 --> 00:40:27,920
‫ניסיתי להגיע לגדר והלכתי לאיבוד,‬
‫ולא היה לי מושג איפה אני.‬

689
00:40:33,800 --> 00:40:34,800
‫אוי, צריך למהר.‬

690
00:40:34,880 --> 00:40:37,080
‫ואז ראיתי גרזן.‬

691
00:40:38,520 --> 00:40:39,480
‫זה בטוח זה.‬

692
00:40:40,000 --> 00:40:41,400
‫אני לא יודע אם אני אצטרך אותו,‬

693
00:40:41,480 --> 00:40:43,160
‫אבל אני אקח אותו.‬

694
00:40:45,840 --> 00:40:47,120
‫- אונה, מרחק מהיציאה: 294 מ' -‬

695
00:40:47,200 --> 00:40:49,440
‫אונה תצטרך להגיע ליציאה שנמצאת מתחת לגדר…‬

696
00:40:49,520 --> 00:40:50,360
‫- יציאה -‬

697
00:40:50,440 --> 00:40:53,040
‫כדי לגלות לאיזה כלי היא תזדקק כדי לברוח.‬

698
00:40:53,120 --> 00:40:53,960
‫- יציאה, דני -‬

699
00:40:54,040 --> 00:40:55,840
‫יש. כן, מצאתי אותך.‬

700
00:40:55,920 --> 00:40:58,560
‫זה המקום שאליו רציתי להגיע. הסולמות.‬

701
00:40:59,080 --> 00:41:00,000
‫איזה יופי.‬

702
00:41:04,880 --> 00:41:06,080
‫יש לי פה את המפה.‬

703
00:41:07,160 --> 00:41:09,600
‫אני צריך ללכת להביא שלבים בשביל הסולם.‬

704
00:41:09,680 --> 00:41:11,400
‫- דני, מרחק מהשלבים: 149 מ' -‬

705
00:41:11,480 --> 00:41:15,320
‫כדי לברוח דרך יציאת הסולם,‬
‫דני יצטרך למצוא את חבילת השלבים החסרים‬

706
00:41:15,400 --> 00:41:17,400
‫שנמצאת ליד בריכת קיימן.‬

707
00:41:18,480 --> 00:41:19,960
‫טוב, כל הכבוד.‬

708
00:41:35,080 --> 00:41:36,520
‫טוב, הנה הארבע על ארבע.‬

709
00:41:36,600 --> 00:41:37,440
‫אוקיי.‬

710
00:41:39,680 --> 00:41:40,520
‫אוקיי.‬

711
00:41:42,400 --> 00:41:45,160
‫אני צריך לחבר מחדש את הגלגל, אבל,‬

712
00:41:46,040 --> 00:41:49,800
‫כדי לחבר מחדש את הגלגל,‬
‫אני צריך למצוא ארבעה אומי כנף.‬

713
00:41:52,320 --> 00:41:53,800
‫האומים מאוד רחוקים מפה.‬

714
00:41:54,320 --> 00:41:55,640
‫- לורנס, מרחק מהאומים: 637 מ' -‬

715
00:41:55,720 --> 00:41:59,920
‫כדי לברוח באמצעות רכב הארבע על ארבע לורנס‬
‫יצטרך לחבר מחדש את הגלגל בעזרת אומים,‬

716
00:42:00,000 --> 00:42:03,240
‫אבל האומים נמצאים‬
‫במרחק של יותר מחצי קילומטר משם.‬

717
00:42:03,320 --> 00:42:04,880
‫אני מנסה להתכופף פה‬

718
00:42:05,640 --> 00:42:10,000
‫כי… אני עומד לעלות… די גבוה,‬

719
00:42:10,880 --> 00:42:14,320
‫ואני לא רוצה שיראו‬
‫את הצללית שלי על הרקע של השמים.‬

720
00:42:15,040 --> 00:42:19,680
‫אם זאת הייתה‬
‫המאורה של בר לקשישים, הייתי משחק אותה פה.‬

721
00:42:19,760 --> 00:42:21,760
‫אבל זאת לא. זה אני‬

722
00:42:21,840 --> 00:42:28,800
‫מול שלושת המתמודדים שלנו‬
‫שנמצאים כנראה הכי בכושר.‬

723
00:42:29,720 --> 00:42:31,800
‫אוי, לא. יש שם מישהו.‬

724
00:42:32,520 --> 00:42:33,440
‫הנה אונה.‬

725
00:42:35,040 --> 00:42:36,000
‫איך הולך לך?‬

726
00:42:37,040 --> 00:42:40,040
‫אני לא בטוחה.‬
‫אני לא מוצאת את מה שאני מחפשת.‬

727
00:42:40,640 --> 00:42:41,760
‫מה את מחפשת?‬

728
00:42:41,840 --> 00:42:43,040
‫את הגדר?‬
‫-כן.‬

729
00:42:43,120 --> 00:42:44,840
‫שם. בראש הגבעה.‬

730
00:42:45,600 --> 00:42:46,520
‫שם?‬
‫-כן.‬

731
00:42:47,120 --> 00:42:48,600
‫יש שם ריח של פיפי. סליחה.‬

732
00:42:51,280 --> 00:42:52,560
‫תודה.‬
‫-טוב…‬

733
00:42:53,680 --> 00:42:54,880
‫תיזהרי.‬

734
00:42:54,960 --> 00:42:56,040
‫אה, תודה.‬

735
00:42:59,160 --> 00:43:01,680
‫זאת הגדר! הנה היא.‬

736
00:43:05,480 --> 00:43:06,600
‫אני רק צריכה את זה.‬

737
00:43:08,040 --> 00:43:10,200
‫אני רק צריכה את זה כדי לחפור.‬

738
00:43:12,120 --> 00:43:13,080
‫הגעתי ליציאה שלי.‬

739
00:43:13,680 --> 00:43:19,320
‫אני צריכה לחפור לעצמי יציאה, ונראה לי שזה‬
‫נועד כדי להטעות אותי. זה לא את, זה גרזן.‬

740
00:43:20,760 --> 00:43:22,160
‫- אונה, מרחק מאת החפירה: 798 מ' -‬

741
00:43:22,240 --> 00:43:25,240
‫הדרך המהירה ביותר‬
‫לצאת מתחת לגדר היא לחפור בעזרת את החפירה,‬

742
00:43:25,320 --> 00:43:27,440
‫אבל האת נמצא בצד השני של המאורה,‬

743
00:43:27,520 --> 00:43:30,720
‫וכדי להביא אותו‬
‫אונה תצטרך להשאיר את היציאה ללא השגחה.‬

744
00:43:30,800 --> 00:43:33,360
‫לורנס כיוון אותי ליציאה.‬

745
00:43:33,440 --> 00:43:37,200
‫אני אשמור על היציאה שלי,‬
‫ואם לורנס יחזור לפה אני לא אתן לו לעבור,‬

746
00:43:37,280 --> 00:43:40,680
‫כי אם הוא ירצה לצאת מפה‬
‫אני פשוט אשכב ככה. אני רוצה להמשיך.‬

747
00:43:43,840 --> 00:43:46,200
‫אני אתחיל לחפור עם הגרזן ועם הידיים שלי.‬

748
00:43:47,680 --> 00:43:50,640
‫עד שהגעתי לפה, אני לא מוותרת.‬

749
00:43:51,400 --> 00:43:54,440
‫אני ממש לא רוצה שבר יתפוס אותי.‬
‫אני לא רוצה ללכת הביתה.‬

750
00:43:54,520 --> 00:43:55,840
‫אני חופרת כדי להציל את עצמי.‬

751
00:44:03,240 --> 00:44:06,480
‫מבין ארבעת המתמודדים שנמצאים שם…‬
‫-כן?‬

752
00:44:06,560 --> 00:44:09,160
‫מי המתחרה הכי קשה לדעתך?‬

753
00:44:09,240 --> 00:44:11,680
‫תראה, אני חושבת שאונה היא… כאילו…‬

754
00:44:11,760 --> 00:44:14,760
‫אוקיי.‬
‫-כמו איזו לארה קרופט קשוחה כזאת שם.‬

755
00:44:14,840 --> 00:44:17,640
‫דני לא כל כך מפחיד אותי.‬
‫-כן, גם אותי לא.‬

756
00:44:17,720 --> 00:44:20,760
‫וקולה?‬
‫-אני עדיין לא מכירה אותו מספיק.‬

757
00:44:20,840 --> 00:44:24,360
‫הוא לא מספר לנו שום דבר על הטקטיקות שלו.‬

758
00:44:24,440 --> 00:44:26,600
‫קולה משחק את המשחק.‬

759
00:44:26,680 --> 00:44:29,720
‫כן.‬
‫-הוא עושה צחוקים, הוא מספר בדיחות? לא.‬

760
00:44:29,800 --> 00:44:31,160
‫הוא רוצה לנצח.‬
‫-כן.‬

761
00:44:31,240 --> 00:44:35,640
‫גם קולה וגם דני הם…‬
‫מרשימים מבחינת היכולת הפיזית שלהם.‬

762
00:44:35,720 --> 00:44:39,440
‫אני הייתי אומר שהם המתחרים הכי גדולים שלנו‬

763
00:44:39,520 --> 00:44:41,400
‫כי אני חושב ששניהם מאוד חזקים.‬

764
00:44:54,320 --> 00:44:56,320
‫אני אמצא פה מקום טוב לחכות בו.‬

765
00:44:58,200 --> 00:44:59,040
‫- קולה - בר -‬

766
00:44:59,120 --> 00:45:01,200
‫עקבתי אחרי קולה לצד השני של המאורה…‬

767
00:45:01,280 --> 00:45:02,760
‫- קולה, מרחק מבר: 163 מ' -‬

768
00:45:02,840 --> 00:45:07,400
‫אבל עכשיו איבדתי אותו. מה שטוב בזה שנכנסתי‬
‫לבין העצים זה שיש לי שוב ראות טובה.‬

769
00:45:08,440 --> 00:45:11,240
‫פתאום אני יכול לראות אותם‬
‫ממרחק של איזה 100 מטר.‬

770
00:45:19,680 --> 00:45:21,240
‫אוקיי, הנה קולה.‬

771
00:45:23,200 --> 00:45:25,560
‫והוא הולך ישר לעבר אחת מהמלכודות שלי,‬

772
00:45:25,640 --> 00:45:28,560
‫אז אני אחכה פה ופשוט אראה מה יקרה.‬

773
00:45:29,280 --> 00:45:30,320
‫מה זה?‬

774
00:45:30,840 --> 00:45:32,320
‫יש פה חבל.‬

775
00:45:32,920 --> 00:45:35,640
‫ורשת. יש פה הרבה חבלים.‬

776
00:45:36,160 --> 00:45:39,240
‫אז זה לא רמז. זאת מלכודת או משהו, לא?‬

777
00:45:40,600 --> 00:45:43,720
‫זאת בטוח מלכודת.‬
‫אז אני שם, ואני צריך ללכת לכיוון ההוא.‬

778
00:45:46,520 --> 00:45:48,480
‫בלי הדגל האדום. אני לא נוגע בו.‬

779
00:45:53,200 --> 00:45:54,680
‫כל הכבוד, קולה.‬

780
00:45:55,560 --> 00:45:59,880
‫הוא שם לב לחוט, הוא הסתכל למעלה.‬
‫רוב האנשים לא מסתכלים למעלה כשהם בג'ונגל.‬

781
00:46:00,400 --> 00:46:03,120
‫הם מסתכלים על הרגליים שלהם‬
‫כי הם מפחדים מנחשים.‬

782
00:46:04,680 --> 00:46:09,400
‫אבל אני מבטיח לכם שלא כולם יהיו מספיק‬
‫מודעים לסביבה שלהם כמוהו כדי להסתכל למעלה.‬

783
00:46:09,480 --> 00:46:10,840
‫טוב, להישאר רגוע.‬

784
00:46:12,680 --> 00:46:17,120
‫קולה מאוד ערני,‬
‫ולהתקרב אליו זה כמעט בלתי אפשרי,‬

785
00:46:17,200 --> 00:46:20,560
‫אז אני פשוט אחכה פה ואשמור כוחות.‬

786
00:46:21,320 --> 00:46:23,480
‫זה יהיה מקום טוב ל…‬

787
00:46:24,880 --> 00:46:28,520
‫לנסות לבנות בו מעין אומגה,‬

788
00:46:28,600 --> 00:46:33,240
‫ואז אם מישהו יתקרב, אני אוכל להפתיע אותו.‬

789
00:46:45,440 --> 00:46:47,680
‫אוף, הלכו לי הרגליים.‬

790
00:46:48,480 --> 00:46:49,640
‫אני מותש.‬

791
00:46:50,880 --> 00:46:52,360
‫אני צריך לשמור כוחות.‬

792
00:46:52,440 --> 00:46:56,560
‫- דני, מרחק מהשלבים: 149 מ' -‬

793
00:46:58,520 --> 00:47:01,920
‫מרגישים פה עייפות שהיא אחרת‬
‫מהעייפות שמרגישים ברוגבי כי תמיד חם,‬

794
00:47:02,000 --> 00:47:04,920
‫אנחנו בשטח לא מוכר,‬
‫אנחנו לומדים מיומנויות חדשות,‬

795
00:47:05,720 --> 00:47:07,440
‫היה לי קשה לקרוא את המפה,‬

796
00:47:07,960 --> 00:47:09,720
‫זאת סביבה אינטנסיבית.‬

797
00:47:12,360 --> 00:47:15,520
‫זה הרבה יותר קשה ממה שזה נראה.‬

798
00:47:17,080 --> 00:47:18,480
‫- דני -‬

799
00:47:19,000 --> 00:47:20,960
‫- אונה, יציאה -‬

800
00:47:23,400 --> 00:47:25,400
‫זה הרבה יותר גרוע ממה שחשבתי שזה יהיה.‬

801
00:47:26,360 --> 00:47:29,640
‫אני כל כך עייפה ו… פשוט החום.‬

802
00:47:29,720 --> 00:47:30,840
‫אני נכנסת לפניקה.‬

803
00:47:30,920 --> 00:47:33,840
‫אני לא הולכת מפה‬
‫כי אני שומרת על היציאה שלי.‬

804
00:47:35,120 --> 00:47:37,240
‫אם אני אראה את בר‬
‫אני ארוץ אל מאחורי הסלע ההוא.‬

805
00:47:45,120 --> 00:47:47,360
‫זה מאוד קשה כי אני‬
‫לא יכולה להסתכל מאחוריי.‬

806
00:47:50,880 --> 00:47:51,760
‫מה אני אעשה?‬

807
00:47:53,400 --> 00:47:56,840
‫אני לא יודעת מה לעשות‬
‫כי אני בקושי נושמת כי זה כל כך מתיש.‬

808
00:47:57,360 --> 00:48:01,040
‫לא נראה לי שאני יכולה‬
‫לעמוד בזה יותר כי אני כל כך עייפה.‬

809
00:48:04,520 --> 00:48:05,360
‫אז אני מחפש…‬

810
00:48:06,200 --> 00:48:09,240
‫אני חושב שזאת תהיה קופסה של אומים בתפזורת.‬

811
00:48:10,360 --> 00:48:12,960
‫למען האמת, הייתי מעדיף‬
‫קערה של אגוזים בתפזורת‬

812
00:48:13,040 --> 00:48:14,480
‫וג'ין וטוניק.‬

813
00:48:14,560 --> 00:48:17,120
‫אני שומע עוד מישהו שהולך בדרך ההיא.‬

814
00:48:20,280 --> 00:48:21,320
‫לורנס.‬

815
00:48:22,560 --> 00:48:24,240
‫הולך על המסלול הראשי.‬

816
00:48:25,040 --> 00:48:27,160
‫הנה הוא בא.‬

817
00:48:27,800 --> 00:48:31,680
‫כשאתה עייף, אתה מתחיל‬
‫לבחור את הדרכים הכי קלות.‬

818
00:48:31,760 --> 00:48:35,200
‫אני יכול כמעט להבטיח לכם‬
‫שהוא יישאר במסלול הזה,‬

819
00:48:36,240 --> 00:48:38,760
‫ושם אני אתפוס אותו.‬

820
00:48:40,160 --> 00:48:41,400
‫אני מאוד מודאג.‬

821
00:48:42,520 --> 00:48:44,600
‫אני חושב שזה אזור מושלם לבר.‬

822
00:48:47,240 --> 00:48:48,480
‫אני מרגיש אותו.‬

823
00:48:48,560 --> 00:48:51,480
‫לורנס אמור להיות בדיוק מאחוריי עכשיו.‬

824
00:48:52,120 --> 00:48:54,000
‫הוא לא ראה אותי. זה טוב, אני מרוצה מזה.‬

825
00:48:57,080 --> 00:48:58,160
‫משקפת.‬

826
00:48:58,240 --> 00:48:59,480
‫היא בכלל לא שלי.‬

827
00:49:03,920 --> 00:49:04,920
‫הסתכלתי למעלה,‬

828
00:49:05,000 --> 00:49:06,040
‫וראיתי אותו,‬

829
00:49:06,120 --> 00:49:08,360
‫וכל מה שיכולתי לעשות זה פשוט לעמוד שם.‬

830
00:49:10,200 --> 00:49:11,200
‫לורנס, אל תזוז!‬

831
00:49:14,120 --> 00:49:16,000
‫אוקיי. אחד נפל.‬

832
00:49:17,320 --> 00:49:18,360
‫תמיד הראשון.‬

833
00:49:18,600 --> 00:49:20,520
‫- נתפס -‬

834
00:49:24,360 --> 00:49:27,880
‫לא היה לי שום מושג שהוא יהיה שם למעלה.‬

835
00:49:27,960 --> 00:49:31,880
‫הוא קפא, ותגובת הקיפאון הזאת‬
‫שיש לאנשים כשהם מפחדים…‬

836
00:49:31,960 --> 00:49:34,880
‫בעצם, הוא היה צריך לברוח, להיעלם מפה.‬

837
00:49:35,400 --> 00:49:38,360
‫והוא היה יכול להצליח לברוח,‬
‫הוא השיג אותי בכמה שניות.‬

838
00:49:39,120 --> 00:49:41,080
‫אבל הקיפאון הזה גומר אותך.‬

839
00:49:41,160 --> 00:49:43,000
‫פעם שנייה במאורה של בר. נתפסתי פעמיים.‬

840
00:49:43,080 --> 00:49:45,200
‫אני לא יודע אם להיות גאה או להתבייש.‬

841
00:49:45,280 --> 00:49:49,960
‫עכשיו בר הוא זה שיחליט מה עומד לקרות לי.‬

842
00:49:58,400 --> 00:49:59,720
‫אחד נתפס.‬
‫-אחד נתפס.‬

843
00:49:59,800 --> 00:50:01,560
‫אחד נתפס.‬
‫-מישהו נתפס.‬

844
00:50:01,640 --> 00:50:03,640
‫אחד נתפס.‬
‫-אוי, אלוהים.‬

845
00:50:06,840 --> 00:50:08,240
‫רק נקשיב רגע.‬

846
00:50:12,080 --> 00:50:12,920
‫אוקיי.‬

847
00:50:15,920 --> 00:50:18,560
‫אני שומע קצת רעשים מהכיוון ההוא.‬

848
00:50:18,640 --> 00:50:21,240
‫- דני, מרחק מהשלבים: 16 מ',‬
‫מרחק מבר: 25 מ' -‬

849
00:50:21,320 --> 00:50:24,440
‫אני פשוט אלך לנסות‬
‫לסרוק את החצי הצפוני של המאורה.‬

850
00:50:26,040 --> 00:50:27,880
‫הנה זה.‬

851
00:50:27,960 --> 00:50:29,920
‫מצאתי את זה. יש לי את זה.‬

852
00:50:30,000 --> 00:50:35,560
‫כדי לברוח דרך יציאת הסולם,‬
‫דני צריך למצוא את השלבים החסרים.‬

853
00:50:35,640 --> 00:50:36,960
‫- שלושה שלבים לסולם -‬

854
00:50:38,200 --> 00:50:39,240
‫- שלושים שניות -‬

855
00:50:39,320 --> 00:50:42,360
‫אבל בר הכניס אותם למלכודת עם טיימר.‬

856
00:50:42,440 --> 00:50:43,360
‫צריך לשחרר אותם?‬

857
00:50:44,680 --> 00:50:45,640
‫הזמן הולך ואוזל.‬

858
00:50:46,240 --> 00:50:48,200
‫השעון מתקתק. כמה זמן נשאר?‬

859
00:50:49,880 --> 00:50:50,920
‫היי.‬

860
00:51:04,760 --> 00:51:05,720
‫שמעתם את זה?‬

861
00:51:06,360 --> 00:51:09,120
‫זה אומר בוודאות‬
‫שמישהו הפעיל את אחת מהמלכודות.‬

862
00:51:09,720 --> 00:51:11,360
‫נראה לי שלקח לי יותר מדי זמן.‬

863
00:51:11,880 --> 00:51:14,440
‫אז תפסתי מישהו.‬

864
00:51:14,960 --> 00:51:16,320
‫- נתפס -‬

865
00:51:16,400 --> 00:51:17,920
‫ואו, זה היה אינטנסיבי.‬

866
00:51:18,000 --> 00:51:19,880
‫נתתי את כל כולי.‬

867
00:51:19,960 --> 00:51:23,840
‫אני מחזיק אצבעות שתהיה לי עוד הזדמנות‬
‫להוכיח לבר שאני יכול להמשיך לעשות את זה.‬

868
00:51:25,680 --> 00:51:26,640
‫מישהו נתפס.‬

869
00:51:26,720 --> 00:51:29,280
‫אולי אחד מהם יילכד במלכודת.‬

870
00:51:32,600 --> 00:51:34,320
‫שניים נפלו, נשארו עוד שניים.‬

871
00:51:34,840 --> 00:51:36,680
‫עכשיו אני צריך למהר.‬

872
00:51:39,160 --> 00:51:42,840
‫אני יודע שיש פה למעלה יציאה מהמאורה.‬

873
00:51:44,480 --> 00:51:49,760
‫אני חושב שננסה להתקרב אליה‬
‫ולבדוק אם מישהו נמצא בדרך אליה. קדימה.‬

874
00:51:52,240 --> 00:51:54,720
‫זה סיוט. אני מותשת.‬

875
00:51:55,320 --> 00:51:59,000
‫אני פשוט מותשת.‬
‫אני מרגישה כאילו שאני עומדת להתעלף.‬

876
00:51:59,520 --> 00:52:03,840
‫זאת הרגשה פשוט נוראית, ולא נשארה לי‬
‫טיפת כוח. אני לא יודעת איך אני אעשה את זה.‬

877
00:52:06,920 --> 00:52:11,920
‫הלב שלי דופק כל כך מהר. הייתי‬
‫מאוד מודעת לזה שבר יכול להתגנב מאחוריי.‬

878
00:52:12,000 --> 00:52:13,120
‫- בר -‬

879
00:52:13,640 --> 00:52:15,480
‫- אונה, מרחק מבר: 173 מ' -‬

880
00:52:22,560 --> 00:52:26,640
‫כשהייתי קטנה, הפחד והסיוט‬
‫הכי גדולים שלי היו שמישהו ירדוף אחרי,‬

881
00:52:26,720 --> 00:52:28,560
‫אז הסיוט שלי התגשם.‬

882
00:52:30,440 --> 00:52:31,680
‫אני לא מצליחה להיכנס.‬

883
00:52:33,800 --> 00:52:34,640
‫- מרחק מבר: 131 מ' -‬

884
00:52:34,720 --> 00:52:37,040
‫- אונה, בר -‬

885
00:52:38,120 --> 00:52:42,040
‫אני מדמיינת את הילדים שלי, אני‬
‫שומעת אותם אומרים לי, "אימא, אל תוותרי".‬

886
00:53:02,760 --> 00:53:04,800
‫אוי, זה אומר שמישהו ברח.‬

887
00:53:07,640 --> 00:53:11,720
‫זה היה הדבר הכי קשה שעשיתי בחיים.‬
‫הרגשתי כאילו שאני חופרת לעצמי קבר.‬

888
00:53:12,320 --> 00:53:13,160
‫אוי, אלוהים.‬

889
00:53:14,680 --> 00:53:15,520
‫אוי, אלוהים.‬

890
00:53:19,680 --> 00:53:21,880
‫הייתי נחושה להצליח לברוח, וברחתי.‬

891
00:53:21,960 --> 00:53:24,880
‫זאת ההרגשה הכי טובה בעולם. בפירוש.‬

892
00:53:25,400 --> 00:53:26,880
‫- קולה - בר - יציאה -‬

893
00:53:26,960 --> 00:53:29,160
‫עכשיו נשאר רק מישהו אחד.‬

894
00:53:31,400 --> 00:53:34,000
‫אין לי מושג כמה זמן נשאר,‬
‫וזה ממש מטריד אותי.‬

895
00:53:34,760 --> 00:53:38,520
‫זה פשוט משחק ענק של חתול ועכבר,‬

896
00:53:39,280 --> 00:53:42,880
‫ועל סמך הניסיון שלי, החתול תמיד מנצח.‬

897
00:53:56,920 --> 00:53:59,360
‫אוקיי, אז… ממש קשה לראות.‬

898
00:54:00,320 --> 00:54:03,520
‫הסיכוי הכי טוב‬
‫הוא לעלות לנקודה גבוהה ולנסות לזהות תנועה.‬

899
00:54:03,600 --> 00:54:06,200
‫אנחנו מתקרבים לסיום.‬

900
00:54:07,200 --> 00:54:08,800
‫איפה אתה?‬

901
00:54:14,680 --> 00:54:15,680
‫טוב, אני רואה אותו.‬

902
00:54:25,240 --> 00:54:28,760
‫הוא נראה לי עייף.‬
‫אין לו תוכנית, הוא לא יודע לאן הוא הולך,‬

903
00:54:28,840 --> 00:54:30,600
‫אבל הוא יודע שאני נמצא בעקבותיו.‬

904
00:54:31,640 --> 00:54:36,480
‫כשמשחררים את בר לחופשי, הוא לא עושה צחוק.‬
‫אני לא מוכן שיתפסו אותי היום.‬

905
00:54:36,560 --> 00:54:41,200
‫אם יתפסו אותי אני לא אוכל‬
‫לחזור למחנה ולהתנהג כמו שאני מתנהג.‬

906
00:54:41,280 --> 00:54:43,200
‫הוא רודף אחרי. אני כמעט מריח אותו.‬

907
00:54:45,640 --> 00:54:46,520
‫הוא מתקדם מהר.‬

908
00:54:49,560 --> 00:54:51,160
‫זה לא טוב. אני מרגיש כמו ארנבת.‬

909
00:54:55,200 --> 00:54:56,800
‫והנה הוא, הנה קולה.‬

910
00:54:58,240 --> 00:54:59,360
‫אוי, אלוהים.‬

911
00:54:59,440 --> 00:55:00,480
‫אני אתפוס אותו.‬

912
00:55:01,000 --> 00:55:02,480
‫אני חייב לזוז.‬

913
00:55:31,760 --> 00:55:36,360
‫תרגום כתוביות: דנה עומר‬